חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

מכתבים ופניות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> 7.2.2023  – פנייה לרשות השנייה בדרישה שתפעל לריסון השיח הקיצוני בגופי השידור המורשים

>> 29.1.2024 – דרישה מיו”ר ועדת הכנסת לבלום את הליך ההדחה הפסול של ח”כ עופר כסיף

>> 29.1.2024 – דרישה מיו”ר הכנסת לפעול כנגד ביטויים מסיתים בכנסת 

>> 29.1.2024 – פניה לנציב שירות המדינה דרישה לפעול למניעת ביטויים מסיתים בשירות המדינה 

>> 29.1.2024 – מכתב ליועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לפעול לריסון שיח הטרנספר בממשלה ובכנסת

>> 29.1.2024 – מכתב לשר הפנים בדרישה לפעול כנגד ביטויים מסיתים של נבחרי הרשויות, ובפרט ראשי רשויות 

>> 29.1.2024 – מכתב לועדת האתיקה בדרישה לפעול נגד ביטויים מסיתים בכנסת 

>> 10.1.2024 – מכתב ליועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לחקור את התבטאות סעדה

>> 7.1.2024 – מכתב לשר המשפטים יריב לוין בדרישה לקדם מינוי נשיא לבית המשפט העליון

>> 7.1.2024 – מכתב ליועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לקדם מינוי נשיא לבית המשפט העליון

>> 7.1.2024 – מכתב ליועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה לבדוק את נסיבות התפטרות מנהלת רשות החברות

>> 27.12.2023 – מכתב למפכ”ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי, ויועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה, בדרישה לפתוח בחקירה פלילית נגד השר לבטחון לאומי בן גביר, בעקבות חלוקת נשק שלא כדין

>> 20.12.2023 – מכתב למפכ”ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי, עו”ד אריאל סיזל יועמ״ש המשרד לביטחון לאומי ויועמ”שית לממשלה גלי בהרב מיארה, בדרישה להסדרת כיתות הכוננות בתקנות

>> 6.3.2023 – מכתב משותף עם ארגוני חברה אזרחית – הקשר הישיר בין המתקפה האנטי דמוקרטית בישראל לבין הכיבוש מעולם לא היה ברור יותר

>> 8.1.2023 – מכתב לשרת התחבורה מירי רגב בעקבות כוונתה למנות למנכ”ל המשרד את מקורבה משה בן זקן בניגוד להמלצת ועדת המינויים

>> 21.12.2022 – מכתב לחברי הכנסת של האופוזיציה: אמצו את רפורמות החקיקה של זולת 

>> 24.11.2022 – מכתב לראשי האופוזיציה לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, בנושא חתימת ישראל על אמנת איסטנבול

>> 25.10.22 – מכתב משותף עם ארגונים נוספים, בהובלת “ועדת המעקב לחברה הערבית”, למשרד הבריאות בדרישה לפטר רופא, מנהל מחלקה, עקב התבטאות גזענית 

>> 19.9.2022 – מכתב לשר לביטחון פנים, עמר בר-לב: החובה המוטלת על משרדך להגן על חופש הביטוי והמחאה בתקופת הבחירות 

>> 8.9.2022 – מכתב לראש הממשלה יאיר לפיד: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

>> 5.9.2022 – מכתב לראש הממשלה יאיר לפיד: הצעות מכון זולת לבחירות חופשיות והוגנות 

>> 5.9.2022 – מכתב למפכ”ל המשטרה, רנ”צ יעקב שבתאי: הגן על חופש המחאה בתקופת הבחירות

>> 5.9.2022 – מכתב ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית ולחברי הוועדה: מניעת פייק ניוז בתקופת הבחירות

>> 5.9.2022 – מכתב לראש הרשות להגנה על פרטיות, גלעד סממה: הגנה על פרטיות הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-25 

>> 24.5.2022 – מכתב לשר המשפטים גדעון סער: תמיכה בחתימה של מדינת ישראל על אמנת איסטנבול

>> 13.4.2022 – מכתב משותף עם ארגוני נשים לרה”מ נפתלי בנט למנוע הסלמה באלימות ולעצור את תפוצת הנשק במרחב האזרחי 

>> 28.2.2022 – מכתב משותף עם ארגוני נשים לחברי ועדת החוץ של הכנסת: חוק האזרחות פוגע בעיקר בנשים

>> 7.2.2022 – מכתב לשר לביטחון פנים עומר בר לב: בקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת האזנות NSO

>> 23.1.2022 – מכתב לשר הביטחון בני גנץ: בקשה לקיים את דיוני ועדת החקירה הממלכתית לצוללות בדלתיים פתוחות

>> 7.1.2022 – מכתב ליועמ”ש אביחי מנדלבליט: בקשה להסיר את התמיכה מחוק האזרחות 

>> 29.8.2021 – מכתב ליועמ”ש: דרישה להוציא מחוק ההסדרים את רפורמת הרגולציה

>> 30.11.2020 – מכתב ליועמ”ש אביחי מנדלבליט: בקשה לקיים את דיוני ועדת הבדיקה לצוללות בדלתיים פתוחות

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן