חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הצעות חוק של זולת

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

הצעות חוק לחזרה לממלכתיות

>> רפורמת חקיקה לחיזוק ההגנות מפני סמכותנות, התשפ”ב-2022

>> הצעה לתיקון חוק יסוד: הממשלה (עיגון פעולת נושאי משרות מקצועיות ללא מורא ומשוא פנים)

>> הצעה לתיקון פקודת המשטרה (הצעת מועמדים לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה בידי ועדת איתור מקצועית-ציבורית), התש”פ-2020

>> הצעה לתיקון חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (אין למנות שופט בשל זיהוי השתייכות פוליטית או מפלגתית או אם יש חשש למשוא פנים)


הצעות חוק למאבק בפייק ניוז 

>> רפורמת חקיקה להתמודדות עם ידיעות כוזבות (פייק ניוז), התשפ”א-2021

>> הצעה לתיקון חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ”ט-1969 (פייק ניוז ברשימת העבירות)

>> הצעה לתיקון חוק מימון מפלגות (איסור על פייק ניוז)

>> הצעה לתיקון לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (התחזות במטרה להפיץ פיק ניוז)

>> הצעה לתיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), (תשמ”ב-1982) – (פייק ניוז כתוכן פוגעני)

>> הצעה לתיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס”ג-2003 (פייק ניוז כעבירה)

>> הצעה לתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי”ט-1959 (פייק ניוז כ”הפרעה בלתי הוגנת”)

.

הצעות חוק לחיזוק ההשתתפות במשחק הפוליטי

>> הצעה לתיקון חוק יסוד: הכנסת (צמצום סמכות ועדת הבחירות לפסול מועמד או רשימה)

>> הצעה לתיקון חוק הכנסת, התשנ”ד-1994 (ייצוג הולם לסיעות האופוזיציה בוועדות) 

>> הצעה לתיקון חוק הכנסת וחוק יסוד: הכנסת (ביטול “חוקי ההדחה”)

.

הצעות חוק לעיגון ולחיזוק השוויון

>> הצעת חוק יסוד: שוויון, התשפ”ב-2022

>> הצעה לביטול סעיפים 6ג(א)(5) ו-6ג(א)(6) לפקודת האגודות השיתופיות (“חוק ועדות קבלה”)

>> הצעה לתיקון תקנון הכנסת (התייחסות לשוויון בהצעות חוק)

>> הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, התשפ”ג-2022

.

הצעות חוק לקידום שוויון מגדרי  

>> הצעת חוק לקידום השוויון במעונות יום לפעוטות, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק לקידום השוויון בתחבורה הציבורית, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק פטור ממס ערך מוסף למוצרי מחזור, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק זכות למוצרי מחזור חינם במוסד חינוך, התשפ”ב–2022

>> הצעת חוק הנגשת מוצרי מחזור בגופים ציבוריים, התשפ”ב-2022

.

הצעות חוק להגנה על חופש הביטוי והמחאה

>> הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (פתיחה בחקירה פלילית), התשפ”ג–2023

>> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – מאבק בעיכובי שווא), התשפ”ג–2023

>> הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון –  סייג לקביעת קצין משטרה את תנאי השחרור ממעצר המגבילים את זכות ההפגנה), התשפ”ג–2023

>> רפורמת חקיקה לחיזוק ההגנות על חוק חופש המחאה והביטוי, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק למאבק בעיכובי שווא, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק למאבק באלימות שוטרים, התשפ”ב-2022

>> הצעה לתיקון פקודת המשטרה (חובת שימוש במצלמות גוף בעת הפגנה) ,התש”פ-2020

>> הצעה לתיקון חוק פקודת המשטרה (הוראות בדבר פיזור הפגנות), התש”פ-2020

>> הצעות לתיקוני חקיקה להגנה על עיתונאים, התש”פ-2020

>> הצעה לביטול סעיף 3ב לחוק יסודות התקציב, תשמ”ה-1985 (“חוק הנכבה”)

.

הצעות חוק להגברת השקיפות הממסדית 

>> הצעות לתיקוני חקיקה למניעת טיוח בפרשות ביטחוניות והגנה על זכות הציבור לדעת (התשפ”ב-2022) 

>> הצעה לתיקון חוק יסוד: הממשלה (שקיפות ישיבות ממשלה וועדות שרים) 

>> הצעת חוק חופש המידע (פגיעה בפרטיות בענייניים ציבוריים), התשפ”א-2020

>> הצעת חוק שקיפות ועדות חקירה וועדות בדיקה ממשלתיות (תיקוני חקיקה), התשפ”א-2021

.;;;

הצעות חוק לחיזוק מנגנוני ההגנה על זכויות אדם

>> הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – ביטול פסקת שימור הדינים)

>> הצעת חוק נציבות זכויות אדם, התשפ”ב-2022

>> הצעת חוק מגני זכויות אדם, התשפ”ב-2022

>> הצעה לתיקון חוק יסוד: מבקר המדינה (תיקון: הגנה על זכויות אדם) 

>> הצעה לתיקון חוק הביקורת הפנימית, תשנ”ב-1992 (הסדרת סמכויות המבקר הפנימי לבדוק נושאים של זכויות אדם)

>> הצעה לתיקון חוק בתי המשפט (מחלקות לעבירות מין)

>> הצעת תיקון חוק יסוד: משאל עם (זכות הצבעה לתושבי קבע בשטח נשוא המשאל)

>> הצעה לביטול חוק יסוד: משאל עם 

.

הצעות חוק לחיזוק העצמאות של החברה האזרחית

>> הצעה לביטול חוק חובת גילוי לב לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, תשע”א-2011 

>> הצעה לביטול החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, תשע”א-2011

>> הצעה לתיקון חוק הכניסה לישראל, תשי”ב-1952 (ביטול הסעיפים המאפשרים הגבלת כניסת אדם לישראל בשל תמיכתו בחרם)

.>> הצעה לתיקון חוק חינוך ממלכתי, התשי”ג-1953 (ביטול “חוק שוברים שתיקה”)

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן