חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

המשימה שלנו

להציל את ישראל, לשנות כיוון לשוויון, לדמוקרטיה ולזכויות אדם

מכון זולת מאמין בשוויון מלא ומהותי ובמכלול זכויותיהם של  כל בני ובנות האדם: יהודים וערבים, חילונים ומאמינים, להטב״ק וסטרייטים.  ישראל שתהיה מדינתם הדמוקרטית של כל אזרחיה ללא הבדל דת, גזע ומיןאינה אות מתה ממגילת העצמאות, אלא התוויית כיוון הכרחית לישראל שראוי לחיות בה.

מול מה אנחנו עומדים

ישראל מובלת מזה שנים על ידי ימין קיצוני ומסוכן שדוגל בעליונות יהודית, דתית ומשיחית. את התוצאות כולנו מכירים: התפוררות הדמוקרטיההטבח והפשעים המחרידים של השבעה באוקטובר, המחדל הביטחוני ומלחמה כושלת ברצועת עזה ובצפון הארץ; קריסה במעמדה הבינלאומי של ישראל; הליכים בבתי דין בינלאומיים; הורדת דירוג אשראי; חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי.

החבלה בערכי יסוד דמוקרטיים והומניסטיים בישראל היא תוצאה של פעולה מתואמת ומאומצת של רשת מכוני מחקר שמרניים, ארגוני ימין ופוליטיקאים.  מכון זולת הוקם כדי להתוות כיוון ולכונן מחדש דמוקרטיה מהותית שבבסיסה, שוויון ערך האדם והגנה על זכויות האדם.

מי אנחנו

זולתהוא מכון מחקר אקטיביסטי  שהוקם על מנת להיאבק למען חיזוק זכויות האדם והאזרח בישראל, ולקידום מדיניות של שוויון לזכויות אדם. המכון נוסד ב-2020 על ידי זהבה גלאון, לשעבר ראשת מרצ והמנכלית המייסדת של ארגון בצלם. יחודו של זולת הוא בעבודה ובחיבור אפקטיבי בין זירות המאבק הפוליטי: הפרלמנט, התקשורת והרחוב. זולת מנתח ומנגיש מידע, מכין חוות דעת, מחקרים והצעות מדיניות, עורך הכשרות, פעילות חינוכית, ועבודה במדיה החברתית והתקשורת, פועל בקרב שחקנים פוליטיים בכירים ומובילי דעה כדי לקדם ולעגן בחקיקה הגנה על זכויות אדם וכדי למנוע חקיקה אנטי דמוקרטית.

 

החבלה בערכי יסוד דמוקרטיים והומניסטיים בישראל היא תוצאה של פעולה מתואמת ומאומצת של רשת מכוני מחקר שמרניים, ארגוני ימין ופוליטיקאים.  מכון זולת הוקם כדי להתוות כיוון ולכונן מחדש דמוקרטיה מהותית שבבסיסה, שוויון ערך האדם והגנה על זכויות האדם

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן