EN

המשימה שלנו

להדליק את האור מחדש, לקדם מדיניות של שוויון וזכויות אדם

לראשונה מזה תריסר שנים, בנימין נתניהו לא מנווט את מדינת ישראל על פי צרכיו המשפטיים והפוליטיים, וחברי הכנסת של הימין לא יכולים לפגוע יותר במעמד הכנסת, שהתרסק בתקופה הזו. ממשלת השינוי החדשה מזכירה לנו שהמשטר שלנו הוא דמוקרטי ורב-מפלגתי, ששלטון ארוך מדי נרקב ושתפקידה של הממשלה הוא להגן על האזרחים. סוף סוף לא נהיה יותר במצב שבו הכול ייגזר דרך ההשתקפות בפריזמה של האם זה טוב או רע לנתניהו.

אך בל נטעה, המאבק על דמותה של ישראל לא נגמר, הוא רק מתחיל. הימין בישראל פעל, במשך שנים, כדי להשכיח מסורת ארוכה של הומניזם ואהבת אדם של היהדות, שהיו אחד הבסיסים שעליהם הוקמה מדינת ישראל. מורשת ארוכה של הומניזם יהודי, שהתפתח תוך שיח וויכוח בלתי פוסק עם המקורות, נדחקת אחורה. הטקסטים היהודיים רבים ומגוונים; הימין היהודי, ששלט במשרד החינוך קרוב לשני עשורים, בחר לדוג מתוכם אמירות אנטי-אנושיות ואנטי נשיות. אבל זו בחירה: זו הדרך שהם בחרו בה.

אנחנו בזולת מציעים ללכת בדרך אחרת. התפקיד של זולת ושל שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם להציב חזון שמושתת על שותפות, שוויון של ובין כל תושבי הארץ, יהודים וערבים, ועל בסיסו לפעול להשלמת חוקה הומניסטית ומתקדמת שתבצר את ההגנה על זכויות אדם.

מזה למעלה מעשור שההתקפה הבלתי פוסקת על המחנה הפרוגרסיבי ונסיקת השחיתות והלאומנות במדינה דחפה אל הקיר את מגיני הדמוקרטיה ואילצה אותם לנקוט בעמדות מגננה אשר לעיתים קרובות נועדו לכישלון. זה קרה כי הממשלה הקודמת רוקנה את הכנסת מכל תוכן.  

האיום על התשתית הדמוקרטית של החברה שלנו גבר עוד יותר כשנתניהו הצליח, בשיתוף הצד השמרני של המפה, להקים סביבו אקו-סיסטם שלם; מכוני מחקר אולטרא-שמרנים וצוותי חשיבה, שהם המנוע מאחורי אידיאולוגיית הימין הישראלי, שהשתלטו על האג'נדה של הכנסת ושל הציבור. תקשורת ימנית, ערוצי טלוויזיה, תקשורת כתובה ואתרי אינטרנט וארגוני שטח, שפועלים כדי להנכיח את החזון שלהם בקרב חברי הכנסת, השרים ופקידי הממשלה וגוררים את ישראל ימינה ולמטה: לקידום מפעל ההתנחלויות ולסיפוח, לחקיקת "חוק הלאום", לשכתוב ספר האזרחות, להגבלת הפגנות, לריסוק מערכת השפיטה, ולווידוא הריגה של מדינת הרווחה וקידום מדיניות כלכלית שמרנית.

מצאנו את עצמנו במצב שהימין יוזם ומחוקק חוקים גזעניים, מפלים ואנטי דמוקרטים, ומחנה שלם רק מגיב ועוסק בקרב בלימה. דווקא בשנת הקורונה האיומה שחלפה עלינו, הקמנו את מכון זולת שהמטרה שלו היא לא רק להנכיח את המציאות, אלא גם לשנות אותה. לפעול מהחברה האזרחית כדי להשפיע מבחוץ על המערכת הפוליטית, לאלץ אותה להכיר במציאות, ואחרי הכרה – לשנות אותה.

זולת נוסד על ידי זהבה גלאון, מי ששמשה כיו"ר מרצ וכחברת כנסת 16 שנים, כדי להבטיח עתיד פרוגרסיבי לישראל. הקרב על זהותה של המדינה נכנס כעת לשלב מכריע. זהו שלב חשוב מדי מכדי להשאירו רק בידי הפוליטיקאים, והוא מחייב את קיומה של חברה אזרחית חזקה שתוכל לקדם ולהגן על ערכים ליברליים. לפיכך, זולת בונה שותפויות עם כוחות פרו-דמוקרטיים לעיצוב מחדש של השיח הלאומי בנושא זכויות האדם והשוויון. הציבור רוצה זכויות ואנחנו נזכיר שיש לנו את הבסיס להן. מגילת העצמאות מבטיחה אותן.

אנחנו מאמינים בתפיסה רחבה של זכויות אדם, הרואה כמכלול אחד זכויות אוניברסליות, זכויות אזרחיות פרטיות וקולקטיביות, וזכויות חברתיות. הזכויות השונות תלויות זו בזו ומחייבות זו את זו. חייבים להבין שאין דמוקרטיה בלי זכויות-אדם ובלי שלטון חוק.

הייחוד של זולת בשילוב של איסוף מידע וניתוחו, בהנגשת המחקרים, בסנגור וקידום מדיניות. פעלנו מול השרים וחברי הכנסת להנגשת מידע באמצעות פרסום דו"חות, ניירות עמדה, ניירות מדיניות, שמטרתם להוות אבן תומכת לקידום יוזמות חקיקה. עשינו גם שיתופי פעולה עם ארגונים נוספים בחברה האזרחית לקידום המדיניות שלנו, הובלנו הכשרות חינוכיות ושמנו דגש על פעילות אקטיביסטית ישירה ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת.

המאבק הזה דורש חברה אזרחית חזקה, שנלחמת על הערכים שהיא מאמינה בהם. ניתן לחוש כעת באנרגיה רעננה בקרב המחנה הפרוגרסיבי ודרישה לרעיונות חדשים לשם הנעתו מחדש. מתוך היותו גוף החותר לעצב מחדש את סדר היום הישראלי ולחולל שינוי אמיתי זולת משתף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית על מנת לנהל מאבק נרחב לשינוי.

יש מכונים נוספים חשובים שמייצרים תוכן חשוב, אך הם מתייחסים למה שקורה בחברה הישראלית כמצב נתון. אך אין אף ארגון שפועל מתוך החברה האזרחית כדי להביא לשינוי מדיניות בתוך הזירה הפוליטית והפרלמנטרית בנושא של שוויון וזכויות אדם תוך היכרות מלאה ועמוקה עם המערכת הזו.

אנחנו מבקשים להשפיע על המערכת הפוליטית והמערכת התקשורתית ברפורמות שאנחנו מציעים ביוזמות החקיקה החדשניות שלנו, במדיניות האלטרנטיבית שאנחנו מציעים ובקמפיינים הנשכניים שנעשה.

כדי להילחם במגמות אלה ולהגן על זהותה של ישראל ועל ערכיה הבסיסיים ביותר, זולת ישאף לשמור על השוויון, החירות, ועל זכויות המיעוט. זולת יאפשר לכוחות המתונים בישראל לעצב מחדש את השיח באמצעות אג'נדה עצמאית וחיובית, ויבטיח כי סוגיות אשר בבסיס אופייה של חברה דמוקרטית ופלורליסטית יטופלו כראוי באמצעות גישה כוללת לקידום ערכים ליברליים ברחבי העולם.

המטרה של זולת היא להשיב את ישראל לתפיסה שזנחנו, של חובת היותה אור לגויים. אור המנורה שלנו עומעם במשך עשורים בהתקפה מאורגנת מצד הימין, שאימץ גישה שאומרת שהכוח הוא חזות הכול. תוך התעלמות מכך ששמירה על זכויות אדם – לא רק שאינה מנוגדות ליהדות, שמדגישה את חובות האדם בעולמו, אלא היא גם חלק בלתי נפרד מקיומה של דמוקרטיה ליברלית.

סדר היום הרחב של זולת מציע לכוחות הפרוגרסיביים לעבור ממגננה למתקפה ולהכתיב סדר יום אחר. לפעול לאור חזונם של הוגי המדינה, ולהביא להשלמת חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד שונים, כולל מגילת זכויות אדם, מגילת זכויות חברתיות, חוק יסוד: חופש דת וחופש מדת וחוק יסוד: השוויון.

מדינת ישראל התחייבה, במגילת העצמאות, כי "תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות".

בכך הלכו כותבי המגילה בעקבות חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שבספרו "מדינת היהודים" כתב כי "כל אדם יהי חופשי ובלתי מוגבל באמונתו או בכפירתו, כמו בלאומיותו. ואם יקרה שישבו בינינו גם בני אמונה אחרת, בני לאום אחר, נעניק להם הגנת כבוד ושוויון-זכויות חוקי".

 

צריך לראות בממשלת השינוי החדשה אתגר והזדמנות. זה ברור שהרבה מאוד דברים לא יתוקנו בממשלה הזאת. מפלגות הימין מביאות איתן לממשלה הזו אג'נדה ושמרנית ואנשי מפתח מארגונים ריאציונריים, אך צריך לזכור שזו ממשלה שמורכבת גם מאנשי מרכז ושמאל, וניתן יהיה לנסות ולקדם איתם רפורמות ויוזמות חקיקה בתחומים שונים כמו בריאות, תחבורה, חיים משותפים יהודים-וערבים, שוויון מגדרי-כלכלי, שיובילו בטווח הארוך למעטפת תומכת להשלמת חוקה.

זולת מציע חזון אסטרטגי מקיף לעשור הבא, כזה שמציב את זכויות האדם והשוויון בחזית ובמרכז, כזה שיאפשר לפעול להשלמת חוקה שוויונית ופלורליסטית, שהמעמד שלה יציב ומשוריין, שמעגנת את זכויות היסוד של תושביה.

לצורך כך אנחנו מבקשים לרתום את מקבלי ההחלטות בישראל ומעצבי דעת קהל לפעול לאור חזונם של הוגי המדינה כפי שזה הופיע במגילת העצמאות ובחזון הרצל, ושגופי ימין שמרניים פועלים כדי לשחוק.

בין היתר, מכון זולת מתכוון לעסוק בנושאים הבאים:

  • הכשרת דעת קהל וקידום שיח זכויות אדם.
  • בניית מעטפת, מארג חקיקתי של חוקים רבים, "תומכי חוקה" להגנה על זכויות אדם ושוויון.
  • כרסום בחוקים גזעניים, מפלים ואנטי דמוקרטים.
  • קידום עיגונם בחקיקה של חוקי יסוד.
  • הפיכת מקבץ חוקי היסוד שיחוקקו לכינון חוקה יציבה.
  • לקדם ערכים דמוקרטיים על ידי מאבק בתפיסה של עליונות יהודית, בעריצות הרוב, בגזענות ואפליה, תוך התנגדות להסתה והדרה.
  • לקדם בריתות עם שותפים פרוגרסיביים בחו"ל, כולל היהדות הפלורליסטית והקהילה הבינלאומית.

הפעילות של זולת, של בניית המעטפת והמארג החקיקתי נועדה להביא לשינוי משמעותי וחיובי, ולייצר תמיכה ציבורית רחבה ולגיטימציה לשיח זכויות אדם.

 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.