אילן ברוך הוא שגריר ישראל לשעבר בדרום אפריקה, כיהן במערך הדיפלומטי הישראלי במשך 36 שנה בתפקידים רבים. בימים אלו הוא מכהן כיו"ר ארגון Policy Working Group (קע״מ), המתמקד בעידוד הקהילה הבינלאומית לסיום הכיבוש וקידום פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני על בסיס מתווה שתי המדינות, ופועל לשמירת חופש הביטוי של מגיני זכויות אדם. ברוך חבר במועצת העורכים של כתב העת פלסטין-ישראל. בעברו שימש כחבר במשלחת הישראלית למשא ומתן לשלום באוסלו ושימש כחבר בצוות המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, ירדן ומצרים.
נחמה קרפול-בורק
שפרה שליט, אחת מהמובילות והמשפיעות בזירת התרבות הישראלית.
מבעלי גלריה "דביר", מהמיסדות של הביאנלה לאמנות, תל אביב יפו וחברה במועצה הציבורית של להקת בת שבע.
בשנים 1995-1999 שימשה יועצת התרבות בשגרירות ישראל בפריז. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה וספרות צרפתית, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת פריז 7. בעלת תואר שלישי בניהול מוסדות תרבות, אוניברסיטת בורגונדי.
בשנת 1998 זכתה בתואר Chevalier des Arts et des Lettres וב-2015 הוענק לה אות ההוקרה Commandeur des Arts et des Letters על תרומתה לחיזוק קשרי התרבות בין צרפת לישראל.
חברת סגל בבית ספר למשפטים במכללת ספיר. מחקריה עוסקים בממשק שבין משפט, מגדר, מיעוטים וזכויות אדם. ד"ר אבורביעה הנה בעלת תואר שלישי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא פרסמה בכתבי עת מובילים בנושא דיני האישות של נשים מוסלמיות בישראל. ספרה: "בתוך החוק, מחוץ לצדק: פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט הישראלי", צפוי לראות אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת מגדרים.
לד"ר אבורביעה ניסיון עשיר במשפט הבינלאומי של זכויות האדם והמשפט הציבורי. כמשפטנית היא עבדה באגודה לזכויות האזרח. הוזמנה כמשפטנית מומחית להציג בפני פורומים בינלאומיים כגון: האו"ם והפרלמנט האירופי בנושא של עמים ילידים וזכויות מיעוטים. ובין היתר התמחתה ב- Human Rights Watch בוושינגטון די.סי, והייתה חברה בוועד המנהל הבינלאומי של Amnesty International. ד"ר אבורביעה נבחרה ב-2018 על ידי מגזין גלובס ל 40 הצעירים המבטיחים בישראל מתחת לגיל 40.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
קסניה סבטלובה כיהנה כחברת כנסת במחנה הציוני מטעם ״התנועה״, בין השנים 2015-2019. היא עיתונאית ישראלית ועמיתת מחקר במכון ״מתווים״, המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. סבטלובה היא בעלת תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה של האסלאם ומזרח תיכון. בתקופת כהונתה בכנסת הייתה חברה בועדת החוץ והביטחון ובועדת העלייה והקליטה ועמדה בראש שלוש שדולות פרלמנטריות.
ד"ר רג'דה אלנאבולסי
מרצה מן המניין במרכז האקדמי רופין במחלקה לעבודה סוציאלית וממונה על הסטודנטים מהחברה הערבית בדיקנאט הסטודנטים. בוגרת תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת ת"א ובעלת תואר שלישי מבית הספר לעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית. הדוקטורט שלה עסק באלימות נגד נשים ערביות על יד בן-זוג: ההקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי של תפיסת הבעיה, השלכותיה וההתמודדות עמה.
רג'דה היא מומחית וחוקרת בנושא אלימות כלפי נשים, צעירות ונערות ערביות בישראל, נשים מקבוצות אתניות שונות ובהקשר החברתי-תרבותי והסוציו-פוליטי. חוקרת ומקדמת נושא: הסתגלות והצלחה של סטודנדטים מהחברה הערבית בהשכלה הגבוהה, צעירות מהפריפריה בשוליות מרובה והשתלבותן בהשכלה על תיכונית. חקרה נושא גזענות וסקסיזם בחברה האזרחית, בארגוני נשים בישראל ובמערכת החינוך בישראל.
פרופ׳ ניהאיה דאוד
