תפריט
תפריט
אילן ברוך הוא שגריר ישראל לשעבר בדרום אפריקה, כיהן במערך הדיפלומטי הישראלי במשך 36 שנה בתפקידים רבים. בימים אלו הוא מכהן כיו”ר ארגון Policy Working Group (קע״מ), המתמקד בעידוד הקהילה הבינלאומית לסיום הכיבוש וקידום פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני על בסיס מתווה שתי המדינות, ופועל לשמירת חופש הביטוי של מגיני זכויות אדם. ברוך חבר במועצת העורכים של כתב העת פלסטין-ישראל. בעברו שימש כחבר במשלחת הישראלית למשא ומתן לשלום באוסלו ושימש כחבר בצוות המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, ירדן ומצרים.
נחמה קרפול-בורק
נחמה קרפול-בורק היא ממובילי תחום משאבי האנוש בישראל. היא החלה את הקריירה שלה בראשית שנות ה -80 וניהלה את חברת ״משאבי אנוש״. לאורך שנותיה המקצועיות כיהנה במספר תפקידים בכירים, ביניהם שותפה בכירה ומנכ”לית ואף כיהנה כיו”ר דירקטוריון החברה בין 2005-2016. קרפול-בורק פעילה בזירת התרבות הישראלית ומכהנת כחברת הנהלת להקת ״בת שבע״ ובית הספר ״בסיס״ לאמנות ותרבות בהרצליה. היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ואמנות מאוניברסיטת חיפה ותואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן. כעת היא סטודנטית לתואר שני בפילוסופיה של המדעים מאוניברסיטת תל אביב. קרפול-בורק היא פעילה בשמאל הישראלי וחברת מפלגת מרצ.
שפרה שליט, אחת מהמובילות והמשפיעות בזירת התרבות הישראלית.
מבעלי גלריה “דביר”, מהמיסדות של הביאנלה לאמנות, תל אביב יפו וחברה במועצה הציבורית של להקת בת שבע.
בשנים 1995-1999 שימשה יועצת התרבות בשגרירות ישראל בפריז. בעלת תואר ראשון ושני בפילוסופיה וספרות צרפתית, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת פריז 7. בעלת תואר שלישי בניהול מוסדות תרבות, אוניברסיטת בורגונדי.
בשנת 1998 זכתה בתואר Chevalier des Arts et des Lettres וב-2015 הוענק לה אות ההוקרה Commandeur des Arts et des Letters על תרומתה לחיזוק קשרי התרבות בין צרפת לישראל.
החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.
בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.
האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.
יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
