תפריט
תפריט
קשה לסכם שנה כשהמלחמה בעזה נמשכת, החטופים עוד לא בבית, והממשלה אינה מתפקדת. שנת 2023 הייתה הקשה מאז קום המדינה. בתחילת השנה הכריזה ממשלת ישראל מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית. למהפכה המשטרית שקידם שר המשפטים יריב לוין הצטרף ניסיון ההשתלטות של שר התקשורת קרעי על התקשורת החופשית, ואליהם המתקפה על החברה האזרחית וחלוקת התקציבים המושחתים של שר האוצר סמוטריץ’. כל אלו הביאו אותנו במכון זולת לפעול בכל המישורים לסיכול התוכנית להרס ישראל. בשבעה באוקטובר שנת המחדלים קיבלה תפנית טרגית, עם מתקפת הפתע הרצחנית שפתח חמאס, ארגון טרור רצחני, על יישובי עוטף עזה, וביצוע טבח המוני ופשעי מלחמה באזרחים ואזרחיות, במהלכו נחטפו כ-250 בני אדם לגיהינום בעזה.
גם השעה הקשה הזו לא הביאה את ממשלת ישראל לנהוג כנדרש. הממשלה הפקירה את העורף באופן מוחלט, יחד עם הפקרתם של החטופים בעזה, והעבירה תקציב מושחת שכלל כספים מיותרים נוספים למתנחלים ולחרדים, אשר פוגע פגיעה אנושה בזכויות אזרח ואדם.
כחלק מהמאמצים שלנו במכון זולת, חקרנו ופעלנו לבלימתן של יוזמות מושחתות, והצבענו על הצורך בהקמת קבינט חירום אזרחי לטיפול בעורף. במקביל אנחנו פועלים להגנה על התקשורת הישראלית מפני ניסיונות ההשתלטות של נתניהו וקרעי, ומנגישים את הניתוחים והממצאים לרשימת התפוצה של זולת, שמונה כחצי מיליון אנשים.
סיכמנו עבורכם את המאמצים העיקריים שקידמנו בשנה האחרונה. זאת הייתה שנה עמוסה וגדושה, בתקווה שבשנה הבאה תכהן כאן ממשלה חדשה שבה נוכל לא רק להיאבק בעוולות השלטון, אלא לקדם שוויון לזכויות אדם ולהצעיד את ישראל למקום טוב יותר לחיות בו עבור כולם וכולן.
הנגשנו את ההשלכות המשפטיות והפרות החוק הבינ”ל של פשעי המלחמה הרצחניים שביצע חמאס, ופרסמנו עצומה הקוראת לשחרור החטופים באופן מיידי
בזמן המלחמה בעזה העורף הישראלי הופקר, ומאות אלפי אזרחים נותרו פליטים בארצם. אנחנו מקדמים שורת תוכניות, ביניהם הקמת קבינט חירום אזרחי, וחושפים את אפסות ועוולות השלטון הישראלי למול אזרחיו
הקמנו את פרויקט “צו חירום” במסגרתו עשרות ח״כלים ושרים לשעבר התארגנו מטעמנו להילחם במהפכה המשטרית בועדות הכנסת, בכלי התקשורת, ובהפגנות
הגשנו התנגדויות ליוזמות החקיקה של שר התקשורת שלמה קרעי בניסיונותיו לפגוע בתקשורת החופשית בישראל ובתאגיד השידור הציבורי ועתרנו לבב”צ כנגד הרשות השנייה, המאפשרת לערוץ 14 לשמש כערוץ תעמולה
נאבקנו, סקרנו, והתנגדנו לניסיונות ההשתלטות העוינת של השר בן גביר על משטרת ישראל ולמדיניות חלוקת הנשקים המאסיבית שהנהיג. בנוסף, ניסחנו תקנות להסדרתן של כיתות הכוננות, מתוך הבנה כי כיתות הכוננות חייבות להיות תחת פיקוח הדוק והכשרות קפדניות, ובכל מקרה על המדינה מוטלת האחריות הראשית להגן על חייהם, גופם ורכושם של אזרחיה ותושביה
לראשונה בישראל מדד לזכויות אדם (בשיתוף עם המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן) שסוקר בצורה רציפה את עמדות הציבור כלפי זכויות האדם בישראל. הפרוייקט השנה עסק גם בתפיסות הציבור כלפי המהפכה המשטרית
החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.
בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.
האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.
יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
