חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

וובינר: המדינה חייבת קבינט חירום אזרחי, לצד הקבינט הבטחוני

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-12 לנובמבר 2023 קיים מכון זולת וובינר שקרא להקמת קבינט חירום אזרחי. בדיון, שאותו הנחתה מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, השתתפו: אל”מ במיל וח”כ לשעבר נירה שפק, תושבת כפר עזה, ח”כ נעמה לזימי, עו”ד עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, ד”ר מיטל פינטו, חברת ועדת ההיגוי של מכון זולת ואופיר פז-פינס, שר הפנים לשעבר וראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב.

מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, הסבירה את הצורך האקוטי בהקמת קבינט חירום אזרחי: “מדינת ישראל בוחרת לא להתמודד ולעצום עיניים. היא התפרקה מהחובות שלה והותירה אותנו לבד במערכה. את מקום המדינה המרוסקת שלנו החליפו אזרחים, וזו נקודת אור אחת. אבל ארגוני החברה האזרחית לא יכולים להיות תחליף לאורך זמן. התכנסנו לדבר על מה שהמדינה חייבת לעשות כדי לשנות את הכיוון מהתפוררות והתרסקות. כמו קבינט מדיני שפועל בצורה מתכללת, אנחנו קוראים להקמת קבינט אזרחי”.

ח”כ לשעבר נירה שפק: “אנחנו, האזרחים, שהגנו על עצמנו, מודרים מקבלת ההחלטות. כחברת קיבוץ כפר עזה חוויתי את חוסר האונים ועוצמת הבגידה, שאין מי ששומר עלינו למרות שאמרו לנו שחמאס מורתע. מחליטים עלינו ואנחנו לא חלק מהסיפור. חייבים שיהיה ייצוג לכל האזרחים בקבינט אזרחי, נוכחות של כל גווני החברה”.

“אני יושבת בפאנלים בטלוויזיה, והיום הייתי שעתיים כאישה לבד. וכשהביאו עוד נשים זה היה כדי לדבר על איך הן מרגישות. לא באנו לרגש ולייצר לבבות בטיק טוק. אנחנו רוצים מומחים ומומחיות ולא חסר כאלה. אנחנו נמצאים במלונות שהכסף בהם לא עבר, עובדים לא קיבלו את הכסף. אנחנו נוסעים ברכבים שחברות השכרה נתנו לנו בהתנדבות. איפה המדינה? בכנסת נלחמתי על מאבק פינוי. איפה מערכות החינוך? איפה נציגים שיהיו כאן? צריך מישהו שיהיה 24/7. צריך לדרוש להקים את קבינט החירום האזרחי ולתת מענה”.

ח”כ נעמה לזימי: “למדינת ישראל אין את הפריביליגיה לא להיות מדינת רווחה. עוד בקורונה דיברנו על החובה בקבינט מתכלל, ושום דבר לא קרה. הגיע הזמן לייצר נוהל חירום. בכל משבר אנחנו עומדים שבועות בוועדת הכספים ומדברים על מצב החקלאים והמשק והעסקים הקטנים והעובדים ועוד ועוד, זה בר תיקון ובר שינוי”.

שר הפנים לשעבר אופיר פינס: “ממשלת ישראל היא רשות מבצעת מאוד חלשה, היא טובה ברגולציה והקצאת משאבים. בזמן מלחמה רואים את משרדי הממשלה הפיקטיביים, והלא פיקטיביים, כשאין להם את הכלים והתקציבים לעמוד במשימות שלהם על פי חוק. לכן הגענו לשוקת שבורה”.

עו”ד עאדל בדיר: “ניסו להבעיר את השטח, לסכסך, להפיץ פייק ניוז נגד ערבים. אנחנו שומעים על פיטורים של ערבים, הבת שלי פוחדת ללכת ללמוד באוניברסיטה ולהמשיך את התואר. במקום לחזק את החיים המשותפים, הממשלה מחממת ומפחידה את הציבור הערבי וגם היהודי. הממשלה כשלה בתקופה הזו, הזניחה את כולם והפקירה את השלטון המקומי. הקמת קבינט החירום חשוב מאוד”.

ד”ר מיטל פינטו: “אין חקיקה ראשית לשעת חירום. אחרי מלחמת לבנון השנייה הקימו גוף ונתנו לו סמכויות, ואחרי הקורונה רצו לסגור אותו, המפתח הוא חקיקה ראשית שמכוחה מקימים קבינט אזרחי”.

מכון זולת ימשיך לפעול למען הקמת קבינט אזרחי שייכנס לפעולה במצבי חירום כדוגמת התקופה הנוכחית, על מנת להבטיח את תפקוד המערכות האזרחיות ולטובת החוסן הלאומי.

> להאזנה בספוטיפיי

> לנייר העמדה של מכון זולת בנושא קבינט החירום האזרחי

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן