חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

דיון בוועדת הכלכלה: הגנה בחוק על עיתונאים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב16 ליולי 2023 נערך בועדת הכלכלה של הכנסת דיון ביוזמת ח”כ אפרת רייטן וח”כ עידן רול בנוגע להגנה על עיתונאים בהפגנות. זאת בעקבות מתקפות אלימות חוזרת של עיתונאים, בידי משטרה ובידי אזרחים.

מנכ”לית זולת, עינת עובדיה וחבר ועדת ההיגוי, ח”כ לשעבר דניאל בן סימון, השתתפו בדיון והציגו את הצעת החוק של זולת לעיגון ההגנה על עיתונאים, שהוגש למליאה ע”י ח”כ רול ונבלם על ידי הקואליציה.

 

עינת עובדיה אמרה:

“הדיון צריך להיות הרבה יותר עקרוני מאשר תקיפת עיתונאים בהפגנה כזו או אחרת, כי אנחנו רואים מתקפות חריפות וחריגות על עיתונאים כבר משנת 2015, בגלל מילוי תפקידם. זו לא מתקפה רק על העיתונאי עצמו, שגם הוא זה שכמובן נפגע, אלא יש פה מתקפה על חופש הביטוי. כל עוד אין לנו עיגון בחקיקה של חופש ביטוי שהגרעין הקשה שלו זה חופש העיתונות, אז אנחנו נמשיך לראות כאלה תקיפות של עיתונאים. במקום לדון בנהלים של מה קורה בהפגנה כזו או אחרת ואם להורות על העיתונאים ללבוש וסטים מיוחדים,  שגם על זה יש לי השגות כיוון שהיום אנחנו נמצאים בכזה מצב שעיתונאים מותקפים בגלל העבודה שלהם, אז אם הם מסמנים את עצמם בווסט אם הם חושפים את עצמם למתקפות של אזרחים.

הנוהל חייב להיות מעוגן בחקיקה. אנחנו הגשנו לכנסת הצעת חוק שנפלה ביום רביעי לפני שבועיים. אנחנו נמצאים במצב שזכויות היסוד שלנו מוגנות ב’פרטאץ’,. חלק בפסיקות בג”צ וחלק בחקיקה  כזו או אחרת, אבל הגישה צריכה להיות יותר כוללת ויסודית”.

דניאל בן סימון אמר:

“אנחנו הולכים לתקופה לא טובה, לקרע בתוך הציבור. לעיתונאים יש חשיבות יוצאת דופן במצב שחברה נקרעת. הם יצטרכו לספר את הסיפור של מה קרה כאן. זה היה בארצות הברית בתקופת ויאטנם ובתקופת בצרפת בתקופת הנסיגה מאלג’יריה”.

 

צפו בדבריהם:

 

>> נייר המדיניות המלא: “עיתונאים תחת מתקפה: קידום חקיקה של הגנה על אנשי תקשורת

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן