חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

“אתם עושים כאן מהפכה משטרית”: נשיאת זולת זהבה גלאון בוועדת החוקה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

נשיאת זולת זהבה גלאון השתתפה בדיון של ועדת החוקה של הכנסת, אליו הגיעה מלווה בצוות של חברי כנסת ושרים לשעבר, במסגרת הפרוייקט של זולת “צו חירום” – כדי להלחם המהפכה המשטרית ולמען הדמוקרטיה.

הדיון בוועדה נסוב על הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין ובפרט על סעיף העוסק במינוי יועצים משפטיים, בניסיון להפוך את משרתם למשרת אמון ולהפחית את המחוייבות של השר למלא אחר עצת היועץ.

גלאון אמרה:

“אני יושבת כאן היום ולצידי סביב השולחן חברי כנסת לשעבר שהתגייסו להופיע בוועדות הכנסת מעכשיו בחודשים הקרובים, חברי כנסת מהימין, השמאל והמרכז, מכל עברי הדעה והדעת, כדי לבוא ולפעול נגד המהפכה המשטרית שאתם מנסים לקדם כאן. יו”ר הועדה, זה שאתה קורא לשם הדיון ‘ציון במשפט תפדה מחזירים את הצדק למערכת המשפט’ ואתה משתמש בדברים של הנביא ישעיהו זה לא הופך את ביזת הדמוקרטיה למשהו יהודי. זה אנטי יהודי. אין צדק במערכת המשפט? כנראה שמי שאמון על הצדק זה השר שיושב לצידך.

אני מכירה את השר לוין הרבה שנים. קרוב לשני עשורים התעמתנו בזירה הפרלמנטרית והציבורית בנוגע לרפורמות שהשר מבקש לקדם. ישבתי עם השר במשך שנים בוועדות. מעולם לא ראיתי שמקיימים דיון כזה על טרום נוסח וששר משפטים גורר את הייעוץ המשפטי כמו סחבה בשוק, לא ראיתי התנהלות כזו. מה זה צריך להיות? מה זה הדיבור הזה? זה לא אישי זה מקצועי, אדוני השר.

צריך להסתכל על ההצעה של היועצים המשפטיים כמכלול, מונחות כאן חוות הדעת של מכון זולת שלנו ושל פורום המרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, של הרבה ארגונים שיושבים כאן סביב השולחן, אני מציעה לחברי הכנסת להסתכל ולעבור עליהם בקפידה כי העמדה כאן שונה מזו שהציג שם המשפטים. השר לשעבר פרידמן אמר כאן שאם יקבלו את עמדת היועץ המשפטי שיגיד לא לגרש אדם, אפשר לפנות לבית המשפט וח”כ רוטמן אמר – ללא ספק. אבל ח”כ רוטמן, לך יש בדרך את חוק יסוד ההגירה למנוע בכלל גישה לערכאות ויש לך שופטים שימונו על ידי הממשלה ועוד מעט ביטול עילת הסבירות, מה זו ההצגה הזו? אתם רוצים לחסל את כל המשטר הדמוקרטי. אתם עושים כאן מהפכה משטרית. זו לא הפיכה משפטית זו מהפכה משטרית, אם השר מרשה לעצמו לדבר ככה לפקיד בכיר, יועץ משפטי, אז אתה לא סופר אף אחד ומה הפלא שמתייחסים אליך כמו עציץ”

צפו:

 

 

>> לקריאת נייר העמדה שמכון זולת הגיש בוועדה: “התנגדות להצעה לביטול עצמאות היועמ”שים במשרדי הממשלה והפיכת תפקידם למשרת אמון פוליטית”

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן