ב-2 לאפריל 2024, מנכ”לית זולת עינת עובדיה הופיעה בדיון מיוחד על אלימות משטרתית במחאה, שהתקיים ב”וועדה המיוחדת לענייני צעירים בכנסת”, בראשות ח”כ נעמה לזימי.
עינת עובדיה הציגה את הדוח של מכון זולת, “התשתית החוקית לדיכוי מחאה והפגנות בישראל”. להלן דבריה המלאים:
“מאז פרוץ המלחמה אנחנו עדים להחרפה רצינית מאוד של מדיניות הממשלה ומדיניות השר לביטחון לאומי בן גביר בהפעלה של אמצעים גם אלימים וגם בלתי אלימים לדיכוי מחאות בישראל באופן שעבר אסקלציה מאוד מאוד חמורה ממה שהיה לפני השבעה באוקטובר.
אי אפשר להתעלם מהפער שקיים בין מה שהציבור חושב לגבי הזכות שלו להפגין לבין איך שהממשלה מתרגמת את זה. אנחנו עשינו סקר במהלך המלחמה שמדגים ש 73% מהציבור חושב שהממשלה חייבת להגן על זכות המחאה בתקופת מלחמה. 66% מהציבור חושב שצריך לעגן את זכות ההפגנה בחקיקת יסוד בישראל ורוב גדול של הציבור מתנגד להטלת מגבלות על כל סוגי הפגנות.
הגשנו לוועדה נייר עמדה שסוקר את מצב ההגנה על זכות ההפגנה, הנייר הוא המשך ישיר לדוח מאוד גדול שלנו שהעברנו לוועדה, שמראה איך המשטרה ממקסמת את כל הכלים שברשותה כדי לדכא את המחאה בישראל את חופש הביטוי בישראל. אנחנו עדים לאפס סובלנות לצעדות, מעצרי שווא במספרים גדולים מאוד, מפגינים שנקטפים בלי שום סיבה נראית לעין ממרכז הפגנות, החרמה של ציוד, שימוש בכוח בלתי מידתי ואלימות שוטרים לפיזור הפגנות.
הדוח נכתב על ידי עורך דין איתי מק בשיתוף עם “הועד נגד עינויים” וארגון “עקבות”. הטענה המרכזית שלנו היא שההגנה על זכות המחאה בישראל מבוססת על מערכת חוקים רעועה, שמעניקה הגנות מאוד חלשות ועמומות למפגינים. לצד זה למשטרה יש סמכויות דרקוניות לפזר הפגנות. ניתן שיקול דעת נרחב למשטרה הפעיל איזה אמצעים שהם רוצים. זה מתורגם בפועל לנהלים ולפקודות, מאפשר לסמן הפגנות כהפגנות שלא נוחות למשטר ומאפשר אכיפה בררנית ושימוש בכוח בלתי מידתי. אנחנו רואים את זה עכשיו במחאות של משפחות החטופים, שבמקום לנכס את זה למאבק האמיתי והלגיטימי שלהם לשחרר את החטופים, מנכסים את זה למאבקים פוליטיים.
הדוח מדגים איך התשתית הזאת מקום המדינה העניקה שימוש בארגז כלים נרחב כדי לדכא מחאות, כמו “דרישה להנפקת רישיון לאספה לצעדה”, חקיקה מתקופת המנדט הבריטי שנועדה לדכא מחאות של יהודים בישראל. בחוק יש גם הגדרות של עבירות עמומות כמו התקהלות בלתי חוקית וכן הפעלת פרופיילינג של הפגנות מסויימות, עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סמכות חוקית לאסור על הנפת דגל, נהלים שמתירים שימוש נרחב באמצעי לפיזור הפגנות ותנאי שחרור מגבילים ממעצר בסמכות הקצין הממונה.
אחת ההמלצות שלנו בתוך הדוח היא הקלה של תנאי שיחרור ממעצר בסמכות הקצין הממונה. הקצין הממונה שעוצר אדם – הגם שזה היה מעצר שווא – יכול להחליט שהוא מרחיק אדם מהפגנה, או מרדיוס מסוים ממקום ההפגנה. זו הפרה חמורה של זכות המחאה בלי שהאדם נבדק באמת המעצר שלו היה מעצר שווא או לא.
אני רוצה להודות לחברת הכנסת נעמה לזימי שיזמה את הדיון, לחבר הכנסת אחמד טיבי ולחבר הכנסת יוסף טייב שאימצו הצעות שלנו מתוך מתוך הדוח והניחו חקיקה על שולחן הכנסת שמשפרת את ההגנה על זכות המחאה בישראל כפי שהציבור בישראל רוצה. כי אנחנו ציבור דמוקרטי שמבין את המשמעות של מחאה דמוקרטית במדינה דמוקרטית”.
צפו בדבריה המלאים של מנכ”לית זולת, עינת עובדיה:
