חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מדד זכויות האדם

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

פרויקט מדד זכויות האדם של מכון זולת נועד למפות את עמדות הציבור הישראלי בנושא זכויות אדם, להעריך אילו זכויות חשובות לישראליות וישראלים, ואילו זכויות מופרות תדיר על ידי המדינה. בישראל מתפרסמים מדדים שונים בסוגיות שונות, אך ייחודיות פרויקט המדד של מכון זולת טמונה בהתמקדות שלו בזכויות אדם ובפגיעה בהן. הוא נולד מתוך כוונה לשקם את הלגיטימיות של שיח זכויות האדם בישראל ולחזק את היסודות שנקבעו במגילת העצמאות ונשחקו עם השנים עקב היעדר חוקה יציבה.

מדד זכויות האדם של מכון זולת הוא פרויקט ארוך טווח, ובסקרים הרבעוניים שמתבצעים במסגרתו מופיעות הן שאלות העוסקות בסוגיות אקטואליות והן שאלות חוזרות שמטרתן לזהות מגמות שונות. פעם בשנה נפרסם גם מדד רב-שנתי, שעל בסיס הנתונים שלו נוכל גם לנקוט בצעדים קונקרטיים ובפעולות רחבות היקף להגנה על הזכויות הנפגעות ביותר, כפי שישתקפו בסקרי המדד. נתוני המחקר יועמדו לרשות מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל והחברה האזרחית, והדיון הציבורי בהם יהווה בהמשך בסיס לחקיקת מגילת זכויות אדם בדרך לכינון חוקה.

החל מיולי 2022, סקרי המדד נעשים בשיתוף פעולה עם המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ומפורסמים במגזין ליברל.

לסקר יולי 2023

לסקר מאי 2023

לסקר אפריל 2023

לסקר ינואר 2023

לסקר ספטמבר 2022

לסקר יולי 2022

לסקר אוקטובר 2021

לסקר פברואר 2021

לפרוייקט מדד זכויות האדם בשפה הערבית | مؤشر حقوق الإنسان

  •  

 

\

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן