חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

עתירה לבג”ץ: יש להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על אירועי השבעה באוקטובר

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה

>> נספחים לעתירה

מכון זולת עתר לבג”ץ יחד עם 86 נבחרי ציבור לשעבר, ביניהם יו״ר כנסת לשעבר, שרים ושרות, וחברי וחברות כנסת לשעבר, בדרישה להורות לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית.

במהלך חסר תקדים בהיקפו, הוגשה באמצעות עורכת הדין דפנה הולץ-לכנר עתירה המרחיבה את העתירות שכבר הוגשו להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואת הסעדים המבוקשים. בעתירה קובעים העותרים כי ״הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית דרושה בדחיפות, בראש ובראשונה, לשם הפקת הלקחים המתחייבים למניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד וכן לצורך השבת האמון של הציבור בכל אחת ממערכות ורשויות השלטון ולשם תחילתו של הריפוי והשיקום ההכרחיים לחברה בישראל״.

בעתירה מפורטות עובדות רבות הנוגעות לאירועי השבעה באוקטובר וזאת, בין היתר, ״לשם הבנת הסכנה הרבה הטמונה בהמשך הימנעות הממשלה מקבלת החלטה על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, לעצם היכולת להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר. זאת בשים לב להיקף העצום של הראיות, העדים והממצאים הנדרשים לחקירה, אשר כל יום נוסף שחולף, המתווסף לתשעת החודשים שחלפו זה מכבר, מגביר את הקושי של העדים לזכור את כל אחד מהאירועים, עליהם יידרשו להעיד, כהווייתם, וכן את הקושי באיסוף אינספור הראיות והממצאים הדרושים לחקירה. בנוסף, הזמן החולף עשוי לסייע לכל גורם העלול בעתיד להימצא אחראי ואשם לקרות האירועים או לחלקם, על ידי ועדת חקירה ממלכתית, לנסות לטשטש ולהעלים ראיות וממצאים הדרושים לחקירה״.

עוד נכתב בעתירה כי נועדה “לשם הסקת המסקנה המשפטית המבוקשת בעתירה, לפיה לפנינו המקרה החריג והנדיר ביותר, כמוהו לא היה (ונקווה כי לא יהיה), באופן שעל פי הפסיקה מחייב את הממשלה להפעיל סמכותה ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית וכן מקנה לבית משפט נכבד זה את הסמכות להתערב ולהורות לממשלה לעשות כן בדחיפות, ככל שהיא אינה עושה כן באופן מיידי, כמבוקש בעתירה״.

לעתירה צורפו תצהירים של שרים לשעבר שהיו מעורבים בהקמת ועדות חקירה ממלכתיות בעבר, שמשמשים ״כסמן למבחן הסבירות ובכך לסייע לבית משפט נכבד זה בהכרעתו השיפוטית בשאלה נשוא העתירה דנן, והיא – האם במקרה שלפנינו החלטת הממשלה, להימנע במשך למעלה מתשעה חודשים מלהחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית (ולא כל שכן מלהעלות לדיון את עצם הצורך בכך), הינה החלטה הנגועה בחוסר סבירות קיצוני״.

בנוסף, מצביעים העותרים על הסכנה בחשש לשינוי פרוטוקולים של דיוני קבינט מזמן המלחמה וכן רישומי שיחות טלפון עם מקבלי ההחלטות, כפי שפורסם לאחרונה בכלי התקשורת.

העותרים מצביעים על כך שהממשלה והעומד בראשה, פועלים שלא בהתאם לחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה מיום 6.6.24, בה קבעה כי ״אין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, ויש להקימה בהקדם״, ועל כן החלטתם להימנע מקבלת החלטה בדבר הקמת הועדה הינה החלטה המנוגדת לדין, באופן המחייב את בית המשפט העליון להתערב ולהורות להם לעשות כן.

לקריאה נוספת:

>> נייר עמדה: מתקפת השבעה באוקטובר מחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית

>> מסמכים הקשורים לבקשת המדינה לקבלת ארכה למתן תשובה לעתירה:

א. נוסח הבקשה
ב. עמדת מכון זולת

ג. החלטת בית המשפט

>> מסמכים הקשורים לעמדת היועצת המשפטית לממשלה לעתירה:

א. מכתב מהיועמ״שית לראש הממשלה
ב. הודעה מטעם היועמ״שית לבית המשפט
ג. תגובת העותרים
ד. החלטת בית המשפט

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן