נייר זה שנכתב עבור מכון זולת על ידי רענן סוליציאנו-קינן, פרופ’ למדיניות ציבורית מביה”ס פדרמן למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, בוחן את הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי מתקפת השבעה באוקטובר והרקע לה, ואת סיכויי הקמתה.
מתקפת השבעה באוקטובר מהווה את הכשלון הגדול ביותר בתולדות ישראל בהגנה על חיי אזרחיה ועל ריבונותה. כשלון מדיני–בטחוני חמור זה כרוך במשבר אמון חמור של הציבור הישראלי במוסדות המדינה. מכיוון שהאחראים הפוטנציאליים לכישלון שאיפשר את המתקפה כוללים את כל ההנהגה המדינית והביטחונית, דרושה חקירה עצמאית מבחינה מוסדית, אשר רק ועדת חקירה ממלכתית עונה עליה.
הצורך בחקירה לטובת בירור העובדות והפקת לקחים מושתת על ההבנה שתהליכי שיפור מחייבים בירור עובדתי והבנה של הגורמים לכשלים, והסקת מסקנות מקצועית מגורמים אלה לצורך הפקת לקחים אשר יישומם יקטין את הסיכון לכשלים דומים בעתיד.
במדינות הרבות בהן קיים ההסדר של ועדת חקירה, כולל ישראל, הרקע להתפתחות הסדרים אלה כולל משברים שהובילו למסקנה שבנסיבות של משבר אמון במוסדות הממשל, רק גורם עצמאי ובלתי תלוי במוסדות הפוליטיים יזכה לאמון הציבור ויוכל לשקם את הלגיטימציה של מוסדות המדינה בטווח הארוך.
חוק ועדות חקירה קובע שהממשלה מוסמכת להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקירת “עניין בעל חשיבות ציבורית חיונית באותה עת”. אין ספק שמתקפת השבעה באוקטובר עונה על הגדרה זו, לנוכח חומרת תוצאותיה, מרכזיותם של מוסדות ציבוריים ונושאי-משרה ציבורית רמה, ומשבר האמון חסר התקדים ביחס לתפקידה היסודי ביותר של המדינה – הגנה על חיי אזרחיה.
למרות הצורך וההצדקה להקמתה, הסיכוי להקמת ועדת חקירה על ידי הממשלה הנוכחית נמוך. ראשית, ממשלות נוטות באופן כללי להימנע, ואף להתנגד להקמת ועדות חקירה לחקר משברים שהן עלולות לשאת באחריות בגינם. שנית, על בסיס ניתוח 17 שנות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה בהשוואה לממשלות אחרות, נתניהו מפגין התנגדות חריגה בעוצמתה לשימוש בועדות חקירה. שלישית, נתניהו נמנע עד כה מלקבל אחריות כלשהי לכשלון מתקפת השבעה באוקטובר. רביעית, גישתן הבלתי-ממלכתית של ממשלות נתניהו בשנים האחרונות אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות שביסוד מוסד ועדת החקירה העצמאית.
עם זאת, ככל שמשבר יוצר אי-שקט ציבורי, כך עשויה הממשלה לבחור לרסן לחץ ציבורי זה בכך שתמנה ועדת חקירה. רמת העניין הציבורי בנושא הכשלים שהביאו למתקפת השבעה באוקטובר גבוהה מאד. דרישה ציבורית פעילה לוועדת חקירה, ושמירה על רמה גבוהה של בולטות של הנושא על סדר היום, הוכחו כתורמות לסיכוי למינוי וועדה, ולכן יש טעם בהמשך המאמצים בכיוון זה.
