חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הפרטת הדואר פוגעת בדפוס בארי ובשיקום העוטף

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא 

ב-2.4.24 הובאה בפני ועדת הכספים הצעת שמאשרת את מתווה הפרטת הדואר, זאת לאחר שהוועדה למכירת מניות המדינה החליטה על הפסקת השתתפות דפוס בארי בתחרות, לאור חוות הדעת של רשות התחרות.

עמדת מכון זולת כפי שהועברה לועדת הכספים היא שההחלטה לפסול את דפוס בארי, אשר לכאורה מבוססת על התפיסה שתחרות היא מה שנחוץ לשיפור התנהלות הדואר, אינה מבוססת על טיעון רלבנטי. זאת משום שאין ולא יכולה להיות תחרות של ממש בתחום הדואר. למעלה מ-60% משירותי הדואר ניתנים באופן מונופוליסטי היום ואין להניח שהדבר ישתנה. גם בעולם, שירותי הדואר החיוניים הם מונופוליסטיים. השאלה שצריכה להישאל היא איזה סוג של תאגיד מסוגל לספק שירותים כאמור, תוך הבטחה שלא ייגבו מחירי גזל ושהעובדים יועסקו בתנאים הוגנים.

דווקא פעילותו של דפוס בארי – הספק העיקרי כיום של שירותי דפוס לרשויות השלטון ולגופים המוסדיים – מוכיחה שהוא מספק שירותים מונופוליסטיים שלא בדרך של מקסום רווחים, תוך מתן שירות שוויוני לכל. בעוד ממשלת ישראל מתעתדת להשקיע סכומי עתק בשיקום הכלכלה ביישובי העוטף, חלק ניכר בסיוע לעסקים שאין לדעת אם יצליחו ואין ביטחון בתנאי ההעסקה שיפעילו, הרי שהפיכת דפוס בארי לספק השירות החיוני שהוא דואר ישראל תביא בהכרח לתמיכה ישירה בקידום הכלכלה ביישובי העוטף, מתוך ידיעה, כי עובדי החברה יזכו לתנאים הוגנים ומכבדים וכי לא יחולקו דיבידנדים לבעלי מניות, כפי שיעשה על ידי כל אחד מהגופים האחרים המתמודדים, אם יזכה.

בנוסף יש לציין כי רשות הדואר כוללת בתוכה גם את בנק הדואר, אשר משרת את הציבור החלש ביותר במשק הישראלי וכי התוכנית המובאת בפני הוועדה אינה נותנת ולו ראשית מענה לסוגיות העקרוניות שנדרשות לדיון בעניין זה.

נייר העמדה של מכון זולת הועבר לועדת הכספים בבקשה להפסיק את המהלך הזה, שכל כולו פגיעה בשירות בסיסי לציבור הישראלי, ולמנוע את הפסילה המחפירה של עסק שנטוע בקהילה ובחברה הישראלית, שמסוגל לספק את השירותים ושמהווה עוגן של מקום עבודה הוגן ומיטיב בפריפריה.

לסיכום, כאשר מדובר בהפרטה של שירות חיוני, אשר יפעל כמונופול, יש לבחון לא רק סוגיות של תחרות, אלא את מכלול ההיבטים הרלבנטיים לפעילות. במכרז לאספקת שירות חיוני, ודאי כזה שהוא בעל אופי מונופוליסטי, יש לכלול שיקולים שעניינם שוויון מגדרי, צמצום פערים, מאבק במשבר האקלים ועוד, תוך מתן יתרון לתאגידים אשר מגלמים את המחויבות לעקרונות אלה.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן