EN

מוקש ושמו שקד

חוק האזרחות שהופל, בצדק, הוביל לכך שאלפי ילידי ישראל והשטחים הכבושים , חיו בישראל ללא מעמד • ההפסד בכנסת לא הפריע לשרת הפנים לסרב לטפל בבקשות פרטניות - ולמנוע מאותם אנשים זכויות • יכול להיות שבממשלה מחכים שוב שבג"ץ יעשה בשבילם את העבודה? הכותב הוא ד"ר אליאס מטאנס, חבר הועד המנהל של זולת, ולשעבר סגן ראש העיר חיפה

בשעה טובה, הופל לפני כשבועיים חוק האזרחות, וכתוצאה מכך הוסר צל מעל מדינת ישראל: חוק שהפך אותנו, אזרחי ישראל הערבים לאזרחים סוג ב’, חוק שעבר בתירוץ של “הוראת שעה” במשך 19 שנים ברצף, איננו עוד. חייבים להבין, שמדובר באחד החוקים המחפירים במדינת ישראל, חוק איחוד משפחות, ששמש כמעין קדימון לחוק הלאום, יוצר התייחסות שונה ליהודים ואלינו לערבים אזרחי המדינה, בכך שהוא אומר לנו במי אנחנו רשאים להתאהב. האירוניה ההיסטורית היא שהעניקה לליכוד ולאופוזיציה הימנית את הזכות להפיל את החוק, בעוד שמרצ הצביעה בעדו.

חוק האזרחות הוביל לכך שכ-9,000 תושבים, ילידי ישראל והשטחים שבשליטת ישראל, חיו בישראל ללא מעמד, כתוצאה מפחדים דמוגרפיים נטולי בסיס. בישראל חיים, על פי הנתונים העדכניים של הלמ”ס, כ-6.87 מיליוני יהודים, וכ-1.956 מיליוני אזרחים ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים). 9,000 בני אדם לא מזיזים לכאן או לכאן.

זה לא הפריע לשרת הפנים איילת שקד להורות לפני כשבוע לפקידי משרד הפנים לסרב לטפל בבקשות הפרטניות למעמד שחסרי המעמד הללו יגישו – זכות שנשללה מהם על ידי חוק האזרחות.

כלומר, גם אחרי שהובסה בהצבעה בכנסת, גם אחרי שחסרי הזכויות ניצחו בה, שקד מתעקשת להיות מוקש בדרכם ולמנוע מהם זכויות. ספק רב אם תצליח בכך: ההנחיה שלה בלתי חוקית, וכל מה שיקרה הוא שחסרי הזכויות יצטרכו לפנות לבתי המשפט, ואלה יורו למשרד הפנים לדון בבקשות שלהם למרות הוראות השרה. זה, בוודאות קרובה, מה ששקד רוצה: את היכולת לומר לקהל המצביעים הימני שלא היא זו שהעניקה לפלסטינים זכויות, אלא בג”ץ השנוא. שוב יחזור על עצמו המשחק המייגע שבו נציגי הימין הקיצוני מעלים דרישות שאינן עולות בקנה אחד עם זכויות האדם, ואז מתגוללים על בג”ץ. במשחק הזה, ששקד מיומנת בו, בני אדם הם רק קופונים בידי הדוגמנית של בושם הפאשיזם.

מעבר לשאלה שמעלה קצף על שפתי הפרשנים – מתי שקד תקפוץ שוב מהמפלגה שלה למפלגה אחרת, אנחנו צריכים לתהות כיצד הגענו למצב שבני אדם, כל אחד מהם עולם ומלואו, הם כלי משחק בידי פוליטיקאים. שקד תפסיד, בוודאות קרובה, במאבק המשפטי; אבל טחנות הצדק טוחנות לאט, ובינתיים בני אדם – כל אחד מהם חשוב בדיוק כמו שקד – יסבלו.

מכון זולת לזכויות אדם כתב הצעת חוק שדורשת שמשרד הפנים יבדוק באופן פרטני את כל אחת מהבקשות לאיחוד משפחות וקבלת מעמד בישראל. הגיע הזמן שנציגי השמאל בממשלה, שתמכו בחוק האזרחות, יגלו עמוד שדרה וידרשו מהממשלה לבטל את ההחלטה המרושעת של שקד; שיזכירו לבנט שגם להם יש קווים אדומים. הגזענות האגבית של שקד איננה גזירת גורל: כל מה שנדרש הוא שתומכי זכויות האדם בממשלה ייזכרו שגם להם יש עקרונות, שגם הם יעמדו לבחירה, ויעמדו על העקרונות הללו.

הטור פורסם לראשונה ב-N12

עוד באותו נושא:

דיברו על זה בתקשורת:

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן