מוקש ושמו שקד

בשעה טובה, הופל לפני כשבועיים חוק האזרחות, וכתוצאה מכך הוסר צל מעל מדינת ישראל: חוק שהפך אותנו, אזרחי ישראל הערבים לאזרחים סוג ב’, חוק שעבר בתירוץ של “הוראת שעה” במשך 19 שנים ברצף, איננו עוד. חייבים להבין, שמדובר באחד החוקים המחפירים במדינת ישראל, חוק איחוד משפחות, ששמש כמעין קדימון לחוק הלאום, יוצר התייחסות שונה ליהודים ואלינו לערבים אזרחי המדינה, בכך שהוא אומר לנו במי אנחנו רשאים להתאהב. האירוניה ההיסטורית היא שהעניקה לליכוד ולאופוזיציה הימנית את הזכות להפיל את החוק, בעוד שמרצ הצביעה בעדו.

חוק האזרחות הוביל לכך שכ-9,000 תושבים, ילידי ישראל והשטחים שבשליטת ישראל, חיו בישראל ללא מעמד, כתוצאה מפחדים דמוגרפיים נטולי בסיס. בישראל חיים, על פי הנתונים העדכניים של הלמ”ס, כ-6.87 מיליוני יהודים, וכ-1.956 מיליוני אזרחים ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים). 9,000 בני אדם לא מזיזים לכאן או לכאן.

זה לא הפריע לשרת הפנים איילת שקד להורות לפני כשבוע לפקידי משרד הפנים לסרב לטפל בבקשות הפרטניות למעמד שחסרי המעמד הללו יגישו – זכות שנשללה מהם על ידי חוק האזרחות.

כלומר, גם אחרי שהובסה בהצבעה בכנסת, גם אחרי שחסרי הזכויות ניצחו בה, שקד מתעקשת להיות מוקש בדרכם ולמנוע מהם זכויות. ספק רב אם תצליח בכך: ההנחיה שלה בלתי חוקית, וכל מה שיקרה הוא שחסרי הזכויות יצטרכו לפנות לבתי המשפט, ואלה יורו למשרד הפנים לדון בבקשות שלהם למרות הוראות השרה. זה, בוודאות קרובה, מה ששקד רוצה: את היכולת לומר לקהל המצביעים הימני שלא היא זו שהעניקה לפלסטינים זכויות, אלא בג”ץ השנוא. שוב יחזור על עצמו המשחק המייגע שבו נציגי הימין הקיצוני מעלים דרישות שאינן עולות בקנה אחד עם זכויות האדם, ואז מתגוללים על בג”ץ. במשחק הזה, ששקד מיומנת בו, בני אדם הם רק קופונים בידי הדוגמנית של בושם הפאשיזם.

מעבר לשאלה שמעלה קצף על שפתי הפרשנים – מתי שקד תקפוץ שוב מהמפלגה שלה למפלגה אחרת, אנחנו צריכים לתהות כיצד הגענו למצב שבני אדם, כל אחד מהם עולם ומלואו, הם כלי משחק בידי פוליטיקאים. שקד תפסיד, בוודאות קרובה, במאבק המשפטי; אבל טחנות הצדק טוחנות לאט, ובינתיים בני אדם – כל אחד מהם חשוב בדיוק כמו שקד – יסבלו.

מכון זולת לזכויות אדם כתב הצעת חוק שדורשת שמשרד הפנים יבדוק באופן פרטני את כל אחת מהבקשות לאיחוד משפחות וקבלת מעמד בישראל. הגיע הזמן שנציגי השמאל בממשלה, שתמכו בחוק האזרחות, יגלו עמוד שדרה וידרשו מהממשלה לבטל את ההחלטה המרושעת של שקד; שיזכירו לבנט שגם להם יש קווים אדומים. הגזענות האגבית של שקד איננה גזירת גורל: כל מה שנדרש הוא שתומכי זכויות האדם בממשלה ייזכרו שגם להם יש עקרונות, שגם הם יעמדו לבחירה, ויעמדו על העקרונות הללו.

הטור פורסם לראשונה ב-N12