EN

הצעה לתיקון חוק האזרחות ("חוק איחוד משפחות")

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב telegram
טלגרם

חוק האזרחות (חוק "איחוד משפחות") נחקק במהלך האינתיפאדה השנייה כהוראת שעה זמנית. המחוקקים ביקשו, במענה לטרור ולכאוס ששררו אז, למנוע מתן אזרחות או אשרות שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לאזרחי ישראל הערבים או לאלו שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בארץ. במסגרת זו, נקבעו בחוק איסורים קבועים הממשיכים מאז לחול על פלסטינים מהשטחים הכבושים ועל אזרחי מדינות נוספות כמו איראן, לבנון, סוריה ועיראק.

על אף שהאיסורים שנחקקו עוגנו בהוראת שעה זמנית, הרי שבפועל הם הפכו מאז שנת 2003 לנוהג קבוע שהכנסת מאשרת מדי שנה. מה שנומק בתחילה כצורך ביטחוני, התבסס מאז כנורמה המיועדת להבטיח את הרוב היהודי בישראל, תוך בקרה צמודה על "המאזן הדמוגרפי" בשטחה.

הוראת השעה פוגעת פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד של אזרחי ישראל הערבים לחיי משפחה ולשוויון. זאת, באמצעות איסור מוחלט על מתן אזרחות או שהייה בארץ, ללא חריגים וללא הפעלת שיקול דעת כלשהו. למעשה, המחוקק העדיף למנוע את כל איחודי המשפחות של אזרחי ישראל הערבים עם הפלסטינים תושבי השטחים, ולמנוע מתן אזרחות או מתן אשרות שהייה לכלל הפלסטינים. זאת, ללא שום בדיקה פרטנית של הנסיבות, וללא בדיקה מודיעינית וקונקרטית נגד מי מהם.

מטרת נייר מדיניות זה היא להצביע על הבעייתיות המובהקת שבחוק האזרחות, (חוק "איחוד משפחות"). הוא מבוסס על פנייתנו לראשי מפלגות ולראשי סיעות הקואליציה בדרישה לתקן את הוראת השעה, שפוגעת בזכויות היסוד של אזרחי ישראל הערבים לחיי משפחה ולשוויון, ולאמץ את ההצעה שלנו לתיקון החוק באופן ההולם את ערכי זכויות האדם והאזרח. 

 

קראו את נייר המדיניות המלא: הצעה לתיקון חוק האזרחות

צילום: שתיל סטוק, רוני צבילינג

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

18076724_10154573442149677_1211984367607245921_o-1

רון קסלר

רון קסלר בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בתחום הדיגיטל והתוכן והתמחה בקמפיינים פוליטיים וחברתיים רבים. בעברו ליווה את הפעילות הדיגיטלית של נבחרי ציבור בכירים, ועבד בארגוני המגזר השלישי. רון הוא אופטימי מיסודו, אדם שמאמין שאפשר לשנות את ישראל וגם להשתנות יחד איתה. מתגורר בתל אביב.