EN

הבטחת חופש המידע: הנגשת מידע עם עניין לציבור

נייר מדינות זה נכתב יחד עם התנועה לחופש המידע
פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

>> הצעת חוק חופש המידע

חוק חופש המידע הביא למהפכה בשקיפות השלטונית במדינת ישראל. אחד הסעיפים החשובים בו הוא סעיף 9(א) (3) הקובע כי רשות לא תמסור מידע שיש בו פגיעה בפרטיות, אלא אם הדבר מותר על פי דין. במשך 20 שנה הפרשנות המקובלת הייתה כי כל עוד מדובר במידע שיש בו עניין ציבורי, לממונה על חופש המידע ברשות יש סמכות למסור מידע הגם שיש בגילויו פגיעה בפרטיות. זאת ,בהתאם לאיזונים ולהגנות הקבועים בחוק הגנת הפרטיות.

אולם מתחת לרדאר וללא כל דיון ציבורי ,החל מאפריל 2019 היועץ המשפטי לממשלה שינה את העמדה הפרשנית הזו וקבע כי נדרשת הכרעה של בית משפט כדי למסור מידע שכזה.

השינוי המדובר יוצר פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת ופגיעה קשה בחופש העיתונות. הוא חותר תחת הרציונל הבסיסי של חוק חופש המידע, שנועד להקל על זרימת המידע בין רשויות השלטון ובין האזרחים, ויוצר עומס שלא לצורך על ערכאות דיוניות.

על מנת למנוע את התקבעותה של הפרשנות השגויה של היועמ”ש לסעיף 9(א) (3) לחוק חופש המידע ,ועל מנת למנוע פגיעה קשה בזכות הציבור לדעת ובחופש העיתונות – ‘מכון זולת – לשוויון וזכויות אדם’ ו’התנועה לחופש המידע’ מציעים תיקון לסעיף 9 (א) (3) שיבהיר כי מסירת מידע שיש בו עניין ציבורי, תתברר אצל הממונה על חוק חופש המידע כברירת מחדל, כך שהוא זה שיבצע את האיזון הדרוש בין הזכות לקבלת המידע לבין הפגיעה בפרטיות, ככל שישנה.

אימוץ הסעיף המוצע יביא לשמירתה של הפרשנות שהייתה מקובלת משך 20 שנה, מאז חקיקתו של חוק חופש המידע ועד לאחרונה.

 

תמונה: Splash

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן