עתירה לוועדת הבחירות: לעצור את תעמולת הבחירות האסורה בערוץ 14

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה

מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והתנועה לרגולציה הוגנת הגישו ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־26, השופט נעם סולברג, עתירה דחופה נגד ערוץ 14 והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, בדרישה לעצור תעמולת בחירות אסורה המשודרת במסווה של ראיונות ותוכניות אקטואליה. העתירה הוגשה באמצעות עו״ד ד״ר יפעת סולל.     

בעתירה נטען כי בתקופת הבחירות הפך ערוץ 14 את תוכניות האקטואליה שלו לבמה נרחבת למועמדים ממפלגות הימין, תוך היעדר ייצוג מאוזן למועמדים ממפלגות אחרות. מהנתונים שנאספו עולה כי תועדו 70 ראיונות ואירוחים של מועמדים ממפלגות הימין, מהם 37 מועמדי הליכוד, 12 מהציונות הדתית, 10 מעוצמה יהודית ו־11 ממפלגות ימין אחרות. העותרים מצביעים גם על החרפה ככל שמועד הבחירות מתקרב, כאשר 47 מתוך 70 הראיונות התקיימו בשמונה ימי שידור שנבדקו במהלך 30 הימים שלפני הבחירות.   

העתירה מתארת שורה של מקרים שבהם מועמדים קיבלו זמן מסך נרחב להצגת מסרי הקמפיין שלהם, תוך תמיכה מצד מנחי התוכניות והיעדר עימות או איזון ממשי. במצב כזה הכותרת ״ראיון״ אינה משנה את מהותו של השידור כאשר בפועל הוא משמש לקידום מועמד או מפלגה בתקופת הבחירות.

העתירה נשענת על סעיף 5 לחוק הבחירות לכנסת (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959, האוסר שידורי תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות, וכן על פסיקה והנחיות משפטיות, לפיהן כשמדובר בשידור המוצג כחדשות או כאקטואליה הוא עשוי להיחשב תעמולת בחירות, כאשר תכליתו ואופיו בפועל הם קידום אלקטורלי של מועמד או רשימה.   

עוד מודגשת החובה המוטלת על גופי שידור בתקופת הבחירות להקפיד במיוחד על שוויון, הגינות ואיזון. הזמנה שיטתית של מועמדים מצדו האחד בלבד של המפה הפוליטית, תוך מתן במה למסרים אלקטורליים ישירים ועקיפים, פוגעת בשוויון בין המתמודדים והופכת את השידור לכלי המשפיע על מערכת הבחירות במקום לסקר אותה.

על כן מבקשות מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת מיו״ר ועדת הבחירות המרכזית להורות לערוץ 14 להפסיק את תעמולת הבחירות האסורה ולהימנע מהזמנת מועמדים לכנסת ה־26 לאולפן ומהמשך קיום ״ראיונות״ עמם, ממועד הגשת העתירה ועד לתום יום הבחירות.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן