> > לקריאה נוספת של כל ניירות העמדה המלאים
מכון זולת עוקב אחר התקדמות הצעות החקיקה, המינויים וההחלטות המינהליות בתחום התקשורת שנעשו מאז תחילת עבודתה של הכנסת ה-25. מהלכים אלו מקודמים במקביל על ידי שר התקשורת שלמה קרעי על מנת להעביר בחלקים מהפכה משטרית בתחום התקשורת, שמשמעותה חיסול התקשורת החופשית בישראל. זאת, בהתאם לתזכיר “חוק השידורים” הממשלתי מיולי 2023, ובו הציע שר התקשורת שינויים מבניים המיועדים להגביר את שליטת הממשלה על התקשורת. למרות ההתנגדויות לחוק מטעם הייעוץ המשפטי והדרג המקצועי, הממשלה מקדמת את עיקרי התוכנית באמצעים חלופיים, כולל תיקוני חקיקה שמועברים כהצעות חוק פרטיות, כדי להקל על אישורם ללא בדיקה משפטית מקיפה.
מסמך זה מתמקד בתחומים המרכזיים שבהם הממשלה פועלת לריסוק עצמאות התקשורת החופשית בישראל, באמצעות קידום מהלכים המשרתים מטרה זו. חיבור של כלל המהלכים יחדיו מבהיר כי הם משרתים מטרה מרכזית אחת – השתלטות ממשלתית עוינת על התקשורת הישראלית.
דוח המעקב מפרט את תחומי הפעולה המרכזיים של הממשלה, הכוללים:
- פגיעה בתאגיד השידור הציבורי: באמצעות הצעות חוק פרטיות להפרטת התאגיד, הכנסת מנגנוני פיקוח פוליטיים והפחתת חובות המימון שלו, מנסים להקטין את עצמאותו של התאגיד ולהגביר את התלות שלו בממשלה. לדוגמה, ח”כ אריאל קלנר מהליכוד יזם הצעה שמחייבת את התאגיד לממן מערכים שונים, כולל סבסוד לערוצים מסחריים כמו ערוץ 14.
- הטבות לערוץ 14 וחיזוק תקשורת מטעם: הממשלה מעניקה הטבות כלכליות משמעותיות לערוץ 14, שהפך להיות ערוץ המזוהה באופן בלעדי עם המסרים הממשלתיים. בין ההטבות ניתן למנות הפחתת דמי השידור, קבלת גישה להטבות מיסוי שונות והקלות ברגולציה שמאפשרות לערוץ לפעול עם פחות מגבלות רגולטוריות מאשר ערוצים מסחריים אחרים. ההטבות הללו מעמידות את ערוץ 14 בעמדה חזקה מול ערוצים מסחריים נוספים ומאפשרות לו להמשיך ולהוות כלי תקשורת שמזוהה עם עמדות הממשלה, באופן המחליש את האיזון הדמוקרטי בתקשורת. בנוסף, שר התקשורת מקדם פריסת תחנות רדיו אזוריות על תדרים ארציים שיחולקו כהטבה למקורבי השלטון, ללא מכרז.
- פוליטיזציה של גופי הפיקוח: אחד מהצעדים המדאיגים ביותר שנעשים הוא הפוליטיזציה של גופי הפיקוח האחראים על ערוצי התקשורת בישראל. במקום שמוסדות הפיקוח ישמשו כגופים עצמאיים ויפקחו על התקשורת בהתאם לאינטרס הציבורי, מתבצעים מהלכים למינויי מקורבים פוליטיים במוסדות אלו. לדוגמה, מינויי בכירים המביעים תמיכה בעמדות הממשלה בתפקידי מפתח בגופים כמו הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין. צעדים אלו יוצרים חשש כי גופי הפיקוח יתנהלו בהתאם למדיניות הממשלה במקום לפי צרכי הציבור הרחב, ועלולים להוביל להחלטות שמטרתן להגביר את השפעת הממשלה על תכני השידור ולהגביל ביקורת עיתונאית.
- פגיעה בגופי תקשורת ביקורתיים: הממשלה העבירה באמצעות הוראת שעה זמנית בחסות המלחמה את החוק לסגירת גוף שידורים זר שהביא לסגירת שידורי ערוץ אל-ג’זירה בישראל, ובנוסף היא מקדמת אותו באמצעות הצעת חוק פרטית, כהוראה קבועה שלא תלויה במצב החירום המלחמתי ומקנה לשר התקשורת סמכויות גורפות לעצירת שידורי ערוצים זרים ולחסימתם גם ברשת האינטרנט. בנוסף אישרה הממשלה הצעה להפסקת כלל ההתקשרויות עם עיתון “הארץ” במטרה לפגוע בהכנסותיו.
מכון זולת מזהיר כי מהלכים אלו מסכנים את עצמאות התקשורת, מנוגדים לאינטרס הציבורי ועלולים להוביל לשליטה ממשלתית נרחבת בתקשורת הישראלית, כחלק מתוכנית הממשלה למהפכה משטרית.
לקריאת ניירות העמדה המוזכרים בדוח:
> ״הפרטת״ התאגיד: חיסול השידור הציבורי והתקשורת החופשית בישראל
> מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? הצעת חוק לשליטה ממשלתית בתקציב התאגיד
> הממשלה מבקשת להשתלט על נתוני הצפייה לצרכי שליטה פוליטית
> הממשלה מבססת את ערוץ 14 כזרוע תעמולה באמצעות הטבות רגולטוריות
> תזכיר חוק הפצת השידורים: העדפת אינטרסים של בעלי הון על חשבון הציבור
> תזכיר חוק הרשות השנייה: מתן הטבות רגולטוריות לערוץ 14
> החוק לסגירת גוף שידורים זר פוגע בדמוקרטיה ואסור להאריכו
> הצעת חוק הרחבת שידורי הרדיו האזורי: הטבות למקורבים על חשבון משאב ציבורי מוגבל
> חוק התאגיד: פגיעה בשידור הציבורי במסווה של שקיפות
> חיזוק ערוץ 14: העדפת אינטרסים של בעלי הון על חשבון הציבורֿ
> חוק הרחבת שידורי הרדיו האזורי של קרעי – לא חוקתי ופוגע בדמוקרטיה ֿ
> פגיעה בתאגיד השידור הציבורי: טענות שגויות ומוטיבציות מוטעות
