חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הממשלה מבססת את ערוץ 14 כזרוע תעמולה באמצעות הטבות רגולטוריות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת חוות הדעת המלאה  

ב-2018 עבר תיקון 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש”ן-1990 שאיפשר לערוץ 14 לשנות את פניו ולהפוך לערוץ המשדר כ”בעל רישיון זעיר”, ללא מגבלה על תוכן השידורים. עד אז הוא שידר כ”בעל רישיון ייעודי זעיר”, ולכן נדרש לשדר תכני מורשת בלבד, ללא אפשרות לשידור חדשות היום ואקטואליה. ההגדרה של “ערוץ זעיר” נתפרה בהתאם לצרכיו של ערוץ 14. בניגוד אליו, שלושת הערוצים האחרים המוגדרים כזעירים אכן משדרים בהיקף מצומצם מאד.
במסגרת התיקון ניתנו הטבות משמעותיות לערוצים המוגדרים זעירים, המובאות בפירוט בטבלה המוצגת בחוות הדעת. חלק מההטבות ניתנו כהטבות קבע וחלקן ניתנו לתקופה של חמש שנים מיום החקיקה, שהוגדרה כ”תקופת מעבר”, על מנת שהערוצים יוכלו להתאים עצמם לרגולציה החדשה. חמש השנים הללו הסתיימו בפברואר 2023, ומאז פעל קרעי פעמיים לתקן את החוק לשם הארכת תקופת המעבר, כך שכיום תוקפן של ההטבות ה”זמניות” עתיד לפקוע רק ב-25.2.26. בדיונים בוועדת הכלכלה במהלך יולי 2024 בהם נידונה ואושרה החקיקה שמאריכה את ההטבות, השר קרעי הודיע כי ההארכה הינה זמנית, ובמקביל לא זנח את תוכניתו העיקרית לפטור את הערוץ מחובות אלה לצמיתות.
.
מעבר לעובדה כי הטבות המיועדות לערוץ זעיר אינן רלבנטיות לערוץ 14, שתוכנית הדגל שלו כיום זוכה לשיעורי צפייה העולים על אלה של כאן 11 ולעיתים של חדשות 13, ברור כי מתן הקלות מפליגות לערוץ זה נועדה לשמר אותו כערוץ תעמולה מטעם השלטון, כפי שקורה במשטרים סמכותניים אחרים. לא רק שההטבות הללו מאפשרות לערוץ להמשיך להתקיים ולדברר ללא הרף את עמדות השלטון, הן גם מהדקות את אחיזת הממשלה בשוק התקשורת ומבטאות קידום אינטרסים שלטוניים באופן פסול ומושחת.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן