ב-2018 עבר תיקון 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש”ן-1990 שאיפשר לערוץ 14 לשנות את פניו ולהפוך לערוץ המשדר כ”בעל רישיון זעיר”, ללא מגבלה על תוכן השידורים. עד אז הוא שידר כ”בעל רישיון ייעודי זעיר”, ולכן נדרש לשדר תכני מורשת בלבד, ללא אפשרות לשידור חדשות היום ואקטואליה. ההגדרה של “ערוץ זעיר” נתפרה בהתאם לצרכיו של ערוץ 14. בניגוד אליו, שלושת הערוצים האחרים המוגדרים כזעירים אכן משדרים בהיקף מצומצם מאד.
במסגרת התיקון ניתנו הטבות משמעותיות לערוצים המוגדרים זעירים, המובאות בפירוט בטבלה המוצגת בחוות הדעת. חלק מההטבות ניתנו כהטבות קבע וחלקן ניתנו לתקופה של חמש שנים מיום החקיקה, שהוגדרה כ”תקופת מעבר”, על מנת שהערוצים יוכלו להתאים עצמם לרגולציה החדשה. חמש השנים הללו הסתיימו בפברואר 2023, ומאז פעל קרעי פעמיים לתקן את החוק לשם הארכת תקופת המעבר, כך שכיום תוקפן של ההטבות ה”זמניות” עתיד לפקוע רק ב-25.2.26. בדיונים בוועדת הכלכלה במהלך יולי 2024 בהם נידונה ואושרה החקיקה שמאריכה את ההטבות, השר קרעי הודיע כי ההארכה הינה זמנית, ובמקביל לא זנח את תוכניתו העיקרית לפטור את הערוץ מחובות אלה לצמיתות.
.
מעבר לעובדה כי הטבות המיועדות לערוץ זעיר אינן רלבנטיות לערוץ 14, שתוכנית הדגל שלו כיום זוכה לשיעורי צפייה העולים על אלה של כאן 11 ולעיתים של חדשות 13, ברור כי מתן הקלות מפליגות לערוץ זה נועדה לשמר אותו כערוץ תעמולה מטעם השלטון, כפי שקורה במשטרים סמכותניים אחרים. לא רק שההטבות הללו מאפשרות לערוץ להמשיך להתקיים ולדברר ללא הרף את עמדות השלטון, הן גם מהדקות את אחיזת הממשלה בשוק התקשורת ומבטאות קידום אינטרסים שלטוניים באופן פסול ומושחת.
