חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו? הצעת חוק לשליטה ממשלתית בתקציב התאגיד

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה מתייחס להצעת חוק השידור הציבורי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי) התשפ”ד-2024, שהוגשה על ידי ח”כ אביחי בוארון מהליכוד. הצעת החוק מבקשת לשנות את המנגנון הקיים לתקצוב תאגיד השידור הציבורי, שמטרתו להבטיח את עצמאות התאגיד. החוק הנוכחי קובע כי התקציב השנתי של התאגיד יובטח ולא יהיה תלוי בתקציב המדינה, דבר שנועד להפריד בין פעילותו לתקציב הממשלתי ולהגן עליו מהשפעות פוליטיות. הצעת התיקון מבקשת לשנות מצב זה, כך שהממשלה תהיה זו שתאשר את התקציב כחלק מתקציב המדינה ותשלוט בתקצוב השנתי של התאגיד, מהלך שמבטיח שליטה ממשלתית על פעולתו ותכניו.

מכון זולת מדגיש שהצעת החוק חותרת תחת עקרונות חוק התאגיד המקורי, שעוגנו מתוך מטרה למנוע השפעה פוליטית על פעילות התאגיד ועל השידור הציבורי. הצעת החוק הנוכחית נועדה למעשה להכפיף את התאגיד לשיקולים פוליטיים, דבר שעלול לשבש את עצמאותו וליצור תלות פוליטית במימון הממשלתי. החוק המקורי קובע כי תאגיד השידור יהיה עצמאי בתכניו ובתקציבו, ואילו תיקון זה יאפשר לממשלה לשנות ולשלוט בפרטי התקציב השנתי, דבר שפוגע בעצמאות השידור הציבורי ובמטרות החוק הראשוניות.

ההצעה באה, בין היתר, על רקע קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה בשל הוצאות מלחמת חרבות ברזל, וכן מתוך תפיסה עקרונית לפיה תקציבו של תאגיד השידור הציבורי צריך להיות חלק מתקציב המדינה. אולם מכון זולת סבור כי קיצוץ תקציב התאגיד במסגרת התקציב הממשלתי עומד בניגוד גמור לתכליות חוק התאגיד ונועד לקדם את השליטה הממשלתית בשידור הציבורי, תוך פגיעה בזכויות היסוד לחופש הביטוי ולחופש העיתונות.

בסיכומו של דבר, מכון זולת מזהיר כי חקיקת הצעת החוק תהווה פגיעה חמורה בעצמאות התאגיד, שמטרתו להוות קול חופשי ובלתי תלוי במערכת הדמוקרטית. הפיכת התקציב לתלוי בהחלטות הממשלה עשויה להוביל לשליטה ממשלתית בתכני השידור, ולפגיעה במרקם הדמוקרטי במדינת ישראל.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן