חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

דיון בוועדת החוקה על הדוח “פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-3 לינואר 2022, ועדת החוקה של הכנסת ערכה דיון מיוחד על הדוח של זולת “פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם – אתגרים ודרכי התמודדות”. נציגי זולת בדיון היו: מנכ”לית זולת עינת עובדיה, מחברת הדוח ד”ר מיכל עברון יניב, חבר צוות ההיגוי של הדוח פרופ’ עמית שכטר, ועו”ד איתי מק שניסח את הצעות החקיקה שבדוח.

בוועדה נכחו חברי כנסת מסיעות הבית השונות. יו”ר הוועדה, ח”כ גלעד קריב, אמר בדברי הפתיחה שלו ש”יש תמיכה ממשלתית לחקיקה בנושאים שאנו דנים בהם היום”.

צפו בדבריה של מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, על האופן בו חדשות כזב פוגעות בזכות לבריאות ובזכות לבחירות חופשיות:
.
.

.

מתוך הדברים שאמרו שאר הדוברים מטעמנו בוועדה:

פרופ’ עמית שכטר: “חופש הביטוי הוא המנוע של השיטה הדמוקרטית. בלעדי הביטוי לא יכולות להתקיים כל שאר הזכויות. מחופש הביטוי נגזרות מספר זכויות משנה. בדרך ציורית אפשר לומר שחופש הביטוי כולל בתוכו אגד של זכויות שרק בהתקיימן ניתן לומר כי חופש הביטוי עצמו ממומש. הדברים האלה הם נכונים במיוחד בתקופה שבה אנחנו נמצאים מבחינת התפתחותם של האמצעים הטכנולוגיים באמצעותם אנחנו מתבטאים.לכאורה, זהו מצב נפלא. חופש הביטוי חוגג, אבל למעשה הדבר הוא בר השוואה לדמוקרטיזציה של הנהיגה למשל. אם נשווה את חופש הביטוי למנוע של השיטה הדמוקרטית, כי אז נזכור שגם על הכביש בזמן שלכל אחד מסור חופש התנועה ומסורה הזכות לנסוע, יש כאלה שנהיגתם מסכנת חיי האחרות והאחרים שעל הכביש, והשאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם הסכנה הזו. גם כאן, אם להשתמש באותה המטאפורה, אנחנו מציעים להגביל את התנועה בכביש חופש הביטוי למי שהדברים שלו הם שקריים, ונועדו לפגוע באחר.”

ד”ר מיכל עברון יניב: “הדמוקרטיה מתבססת על אפשרות לבחור את הנציגים בהסתמך על מידע אמין. הכניסה של הפלטפורמות הדיגיטליות לקמפיינים הפוליטים גורמת להרבה מאוד בעיות. מכוונים באמצעות פרופילים מידעים כדי לעשות עלינו מניפולציה ולשטוף את הבוחרים בצורה זדונית ללא שקיפות”בהקשר לזכות לבריאות, אמרה ד”ר עברון יניב: “לפני יומיים סיפרו לנו על יולדת לא מחוסנת שנדבקה בקורונה והיא בסכנת חיים. יש ויראליות מסוכנת לחדשות הכזב. רוב סרבני החיסונים ניזונים מדיסאינפורמציה. בחסות חופש הביטוי מחבלים בזכות שלנו לבריאות”.

עו”ד איתי מק: “ההצעות שלנו לתיקוני חקיקה נועדו לחזק ולשדרג את ארגז הכלים בחוקים הקיימים, להתמודדות עם מקרי הקצה בהם יש ארגון, קבוצה או אדם שמפיצים פייק ניוז בהיקף רחב ועם פוטנציאל ממשי לסכן את הציבור ואת הבחירות”.

>> הכנסו לקריאת נייר העמדה שהוגש מטעם זולת בדיון

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן