חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

פייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת הדוח המלא

>> לקריאת הצעות לתיקוני חקיקה

פגיעתן הרעה של חדשות כזב (פייק ניוז) הופכת במהירות לאיום משמעותי על שלום המדינה הדמוקרטית ועל זכויות האדם ומחייבת התגייסות שתבלום את התפשטותן. כך למשל, בסקר שנערך במסגרת מדד זכויות האדם של זולת נמצא כי 69 אחוז מהמשיבים מסכימים כי מידע כוזב ברשתות החברתיות מפחית את מוכנותם של ישראלים להתחסן נגד נגיף הקורונה.

ייחודו של דוח זה הוא בזיהוי ובאפיון זכויות האדם הנפגעות מכך בישראל ובסימון דרכי התמודדות עם האתגר תוך התבוננות ולימוד מהנעשה במדינות אחרות. הדוח יציג גם הצעות אופרטיביות להתמודד עם התופעה באמצעות חיזוק ושדרוג המנגנונים הקיימים במדינת ישראל, אשר ממוקדים במפיצים עצמם, אך תוך רגישות לצורך להגן על חופש הביטוי של האזרחים.

מידע כוזב במסווה של תכנים חדשותיים גודש כיום את הרשתות החברתיות ומוצא לו מגן נוח בזכות הבסיסית לחופש הביטוי, שאינה מבחינה בין אמת לשקר. הזכות הבסיסית לחופש ביטוי מנוצלת בשנים האחרונות באופן המאיים על זכויות אחרות כדלהלן:

הזכות לפרטיות: זכות זו נשחקת משמעותית בשל היעדר בקרה על הפלטפורמות הדיגיטליות שמנצלות את היעדר השקיפות כדי לאסוף מידע רב, בקלות ובמהירות, ללא ידיעת המשתמשים.

הזכות לשוויון: פגיעה בזכות זו באמצעות הפצה, לעיתים שיטתית, של מסרים ומידע כוזבים עד כדי סיכון חיים פוגעת בעיקר במיעוטים אתניים.

זכות הציבור לדעת: זכות זו אינה מתמצה עוד רק בהבטחה של גישת הציבור לנתונים אלא גם בהקפדה על כך שהנתונים שהוא מקבל אינם בבחינת מידע כוזב.

זכות הציבור לבחירות חופשיות: זכות זו נפגעת מהותית בעקבות הפצת מידע כוזב ומוכוון אישית, תוך ניצול נתוניו והעדפותיו של הבוחר כפי שנאספו קודם לכן. פרקטיקה זו הורסת את יסודותיה של השיטה הדמוקרטית.

הזכות לבריאות: כאשר מידע, גם אם אמין ומקצועי, נשטף תחת גלי תיאוריות-קשר, הזכות לבריאות מתערערת. מצב זה מרחיק ציבורים שונים מקבלת טיפול רפואי מתאים ומוביל לאובדן חיים.

חופש העיתונות: ערך יסודי זה ניצב בפני אתגרים מתמשכים בישראל ונמצא בסכנה גוברת לנוכח זמינותם הגדולה של מקורות מידע בלתי אמינים החותרים תחת יכולת העיתונות להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.

ההתמודדות עם הסכנות שחדשות הכזב מציבות בפנינו היא בעלת חשיבות עליונה, בייחוד לנוכח המתחים העמוקים בחברה בישראל והחשיפה לשיסוי ברשתות החברתיות. תחת האלימות המילולית המיוצרת על ידי חדשות הכזב, המעבר ממרחבי השיח החופשי והפתוח לאלימות בין ציבורים שונים בישראל – בעיקר בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים ובין חילוניים לחרדים – עלול להתרחש בטווחי זמן קצרים יותר מאשר בעבר. לכך יש להוסיף את תשומת הלב הנמוכה יחסית של מקבלי ההחלטות בישראל באשר לנזקיה הנפיצים.

כדי להתמודד עם התופעה של חדשות כזב (פייק ניוז) אנו מציעים, בשלב הראשון, לחזק ולשדרג את המנגנונים הקיימים במדינת ישראל, אשר ממוקדים במפיצים עצמם. זאת תוך התייחסות ורגישות לצורך להגן במקביל על חופש הביטוי של האזרחים, אך גם תוך וידוא שחברות, גופים ויחידים לא מנצלים את חופש הביטוי כדי לפגוע בזכויות של אזרחים.

לאור זאת מכון זולת מציע שינויים חקיקתיים בחוק הבחירות תוך התייחסות לניסיונות הונאת הבוחרים, הגברת האכיפה על העבירות הרלוונטיות בחוק העונשין, חקיקה לעיגון מעמד העיתונות והצטרפות ליוזמות חקיקה עדכניות של ארגונים בינלאומיים בנושא. זאת, תוך הישענות על לקחים ממדינות העולם והתחשבות במאפייני החברה בישראל והאתגרים המלווים אותה בכל שנות קיומה. יעד השינויים יהיה לגבש צעדי מנע וענישה מידתיים, בהתאם לנסיבות, בדגש על כך שלא ייתפסו על ידי חלקים בציבורים כשרירותיים, מפלים לרעה, בלתי מידתיים ואנכרוניסטיים.

ייעוץ משפטי: עו”ד איתי מק

מאמרים שפורסמו על הדוח:

>> 31.10.2021 – “קמפיין הפייק של ועדת הבחירות זה מעט מדי מאוחר מדי” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, הארץ
>> 2.1.2022 – “פרסום חדשות כזב שעלות בבריאות צריך להיות עבירה פלילית” מאת ד”ר מיכל עברון יניב, הארץ
>> 25.12.2021 – “שינוי בחקיקה בעידן הפייק ניוז הכרחי להגנה על זכויות אדם” מאת עו”ד איתי מק, זמן ישראל
>> 25.11.2021 – “דמוקרטיות נופלות על פופוליזם ופייק ניוז שוב ושוב” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, PANET
>> 8.11.2021 – “ישראל חייבת חקיקה נגד פייק ניוז” מאת נשיאת זולת  זהבה גלאון, הארץ
>> 4.11.2021 – “הדאגה מפייק–ניוז חוצה קהלים” מאת נדב איל, ידיעות אחרונות

ניירות עמדה, חוות דעת ומכתבים על הדוח:

>> 25.4.2022 – נייר עמדה שהוגש לקראת דיון מיוחד בוועדת החוקה בנושא תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).
>> 4.1.2022 – נייר עמדה שהוגש בדיון מיוחד על פייק ניוז בוועדת החוקה 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן