פגיעתן הרעה של חדשות כזב (פייק ניוז) הופכת במהירות לאיום משמעותי על שלום המדינה הדמוקרטית ועל זכויות האדם ומחייבת התגייסות שתבלום את התפשטותן. כך למשל, בסקר שנערך במסגרת מדד זכויות האדם של זולת נמצא כי 69 אחוז מהמשיבים מסכימים כי מידע כוזב ברשתות החברתיות מפחית את מוכנותם של ישראלים להתחסן נגד נגיף הקורונה.
ייחודו של דוח זה הוא בזיהוי ובאפיון זכויות האדם הנפגעות מכך בישראל ובסימון דרכי התמודדות עם האתגר תוך התבוננות ולימוד מהנעשה במדינות אחרות. הדוח יציג גם הצעות אופרטיביות להתמודד עם התופעה באמצעות חיזוק ושדרוג המנגנונים הקיימים במדינת ישראל, אשר ממוקדים במפיצים עצמם, אך תוך רגישות לצורך להגן על חופש הביטוי של האזרחים.
מידע כוזב במסווה של תכנים חדשותיים גודש כיום את הרשתות החברתיות ומוצא לו מגן נוח בזכות הבסיסית לחופש הביטוי, שאינה מבחינה בין אמת לשקר. הזכות הבסיסית לחופש ביטוי מנוצלת בשנים האחרונות באופן המאיים על זכויות אחרות כדלהלן:
הזכות לפרטיות: זכות זו נשחקת משמעותית בשל היעדר בקרה על הפלטפורמות הדיגיטליות שמנצלות את היעדר השקיפות כדי לאסוף מידע רב, בקלות ובמהירות, ללא ידיעת המשתמשים.
הזכות לשוויון: פגיעה בזכות זו באמצעות הפצה, לעיתים שיטתית, של מסרים ומידע כוזבים עד כדי סיכון חיים פוגעת בעיקר במיעוטים אתניים.
זכות הציבור לדעת: זכות זו אינה מתמצה עוד רק בהבטחה של גישת הציבור לנתונים אלא גם בהקפדה על כך שהנתונים שהוא מקבל אינם בבחינת מידע כוזב.
זכות הציבור לבחירות חופשיות: זכות זו נפגעת מהותית בעקבות הפצת מידע כוזב ומוכוון אישית, תוך ניצול נתוניו והעדפותיו של הבוחר כפי שנאספו קודם לכן. פרקטיקה זו הורסת את יסודותיה של השיטה הדמוקרטית.
הזכות לבריאות: כאשר מידע, גם אם אמין ומקצועי, נשטף תחת גלי תיאוריות-קשר, הזכות לבריאות מתערערת. מצב זה מרחיק ציבורים שונים מקבלת טיפול רפואי מתאים ומוביל לאובדן חיים.
חופש העיתונות: ערך יסודי זה ניצב בפני אתגרים מתמשכים בישראל ונמצא בסכנה גוברת לנוכח זמינותם הגדולה של מקורות מידע בלתי אמינים החותרים תחת יכולת העיתונות להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה.
ההתמודדות עם הסכנות שחדשות הכזב מציבות בפנינו היא בעלת חשיבות עליונה, בייחוד לנוכח המתחים העמוקים בחברה בישראל והחשיפה לשיסוי ברשתות החברתיות. תחת האלימות המילולית המיוצרת על ידי חדשות הכזב, המעבר ממרחבי השיח החופשי והפתוח לאלימות בין ציבורים שונים בישראל – בעיקר בין ימין לשמאל, בין יהודים לערבים ובין חילוניים לחרדים – עלול להתרחש בטווחי זמן קצרים יותר מאשר בעבר. לכך יש להוסיף את תשומת הלב הנמוכה יחסית של מקבלי ההחלטות בישראל באשר לנזקיה הנפיצים.
כדי להתמודד עם התופעה של חדשות כזב (פייק ניוז) אנו מציעים, בשלב הראשון, לחזק ולשדרג את המנגנונים הקיימים במדינת ישראל, אשר ממוקדים במפיצים עצמם. זאת תוך התייחסות ורגישות לצורך להגן במקביל על חופש הביטוי של האזרחים, אך גם תוך וידוא שחברות, גופים ויחידים לא מנצלים את חופש הביטוי כדי לפגוע בזכויות של אזרחים.
לאור זאת מכון זולת מציע שינויים חקיקתיים בחוק הבחירות תוך התייחסות לניסיונות הונאת הבוחרים, הגברת האכיפה על העבירות הרלוונטיות בחוק העונשין, חקיקה לעיגון מעמד העיתונות והצטרפות ליוזמות חקיקה עדכניות של ארגונים בינלאומיים בנושא. זאת, תוך הישענות על לקחים ממדינות העולם והתחשבות במאפייני החברה בישראל והאתגרים המלווים אותה בכל שנות קיומה. יעד השינויים יהיה לגבש צעדי מנע וענישה מידתיים, בהתאם לנסיבות, בדגש על כך שלא ייתפסו על ידי חלקים בציבורים כשרירותיים, מפלים לרעה, בלתי מידתיים ואנכרוניסטיים.
ייעוץ משפטי: עו"ד איתי מק
תודות: פייק ריפורטר
מאמרים שפורסמו על הדוח:
>> 31.10.2021 – "קמפיין הפייק של ועדת הבחירות זה מעט מדי מאוחר מדי" מאת מנכ"לית זולת עינת עובדיה, הארץ
>> 2.1.2022 – "פרסום חדשות כזב שעלות בבריאות צריך להיות עבירה פלילית" מאת ד"ר מיכל עברון יניב, הארץ
>> 25.12.2021 – "שינוי בחקיקה בעידן הפייק ניוז הכרחי להגנה על זכויות אדם" מאת עו"ד איתי מק, זמן ישראל
>> 25.11.2021 – "דמוקרטיות נופלות על פופוליזם ופייק ניוז שוב ושוב" מאת מנכ"לית זולת עינת עובדיה, PANET
>> 8.11.2021 – "ישראל חייבת חקיקה נגד פייק ניוז" מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ
>> 4.11.2021 – "הדאגה מפייק–ניוז חוצה קהלים" מאת נדב איל, ידיעות אחרונות
ניירות עמדה, חוות דעת ומכתבים על הדוח:
>> 25.4.2022 – נייר עמדה שהוגש לקראת דיון מיוחד בוועדת החוקה בנושא תיקונים לחוק הבחירות (דרכי תעמולה).
>> 4.1.2022 – נייר עמדה שהוגש בדיון מיוחד על פייק ניוז בוועדת החוקה