חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חברה חופשית אינה מחביאה את הנשים בה

כשמוסד אקדמי מאפשר לימודים בהפרדה, יש בהכרח פגיעה בזכויות של מרצות. יש סט שלם של כיתות, שאין הן יכולות להרצות בהן. וכשהאוניברסיטה צריכה להחליט את מי היא מקדמת, כעת יש לה אינטרס מוסדי לקדם גברים שיוכלו להרצות בכל הכיתות. הממשלה החליטה שעדיף לה לדחוק נשים לאחור כדי לקדם גברים חרדים, נשיאת זולת על בגצ ההפרדה המגדרית באקדמיה

האוניברסיטה העברית הוקמה ב–1918 כדי לאפשר לאינטלקטואלים יהודים לפרוח ולשחרר אותם מעול הנומרוס קלאוזוס – הגבלת מספר סטודנטים יהודים, הפרדה בינם לסטודנטים לא יהודים — ונחשבה לאחד מגדולי המפעלים של הציונות, ביטוי של יציאה מהגטו של האינטלקט. בשבוע שעבר החליטה אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה לקיים אירועים בהפרדה מגדרית: לנשים ולגברים הרוצים בכך יהיה מתחם משלהם.

אמנם האוניברסיטה מיהרה להבהיר ששום אירוע בהפרדה לא ייערך בקמפוס עצמו, אך זו החלטה מדאיגה מכמה סיבות. הראשונה: ידוע שמדובר במדרון חלקלק, מה שמתחיל בהפרדה “מרצון” נהפך בתוך זמן לא רב להפרדה בכפייה. פעילים פונדמנטליסטים לוחצים להפריד עוד, והמוסד, שכבר נכנע פעם אחת, מתרגל להיכנע שוב.

הסיבה השנייה: יש כעת מערכה על הפרדה באקדמיה, ובקרוב ימסור השופט חנן מלצר לבג”ץ את פסיקתו בעניין. זה מקרה קלאסי של כוונות טובות המובילות לתוצאות איומות — המטרה: לשלב חרדים באקדמיה. התוצאה: כניסת גורמים חרד”ליים קיצוניים, שמטרתם לדחוק נשים מעמדות ציבוריות. לא במקרה הצטרף פורום “קהלת” — שבמימון גורמים זרים מנסה להפוך את ישראל למדינה פונדמנטליסטית, באצטלה ליברטריאנית — לעתירה בדרישה להרחיב את ההפרדה.

כפי שכתבה ד”ר יופי תירוש, ממובילות העתירה נגד ההפרדה, המתגלגלת מ–2014, פרויקט ההפרדה באקדמיה לשילוב חרדים נכשל. לאחר שהאוצר הוציא כמיליארד שקל על הפרויקט, שיעור נשירת גברים חרדים גדול מ–50%. לדבריה, התארים שהם מקבלים הם “תוארי דמיקולו של תעודות הוראה שעברו אקדמיזציה אינסטנט”. החינוך הקלוקל שכלאנו בו את החרדים אינו מאפשר להם עמידה בסטנדרטים אקדמיים. אחרי עשור של הפרדה, נותרה רק דחיקת זכויות נשים.

כשמוסד אקדמי מאפשר לימודים בהפרדה, יש בהכרח פגיעה בזכויות של מרצות. יש סט שלם של כיתות, שאין הן יכולות להרצות בהן. וכשהאוניברסיטה צריכה להחליט את מי היא מקדמת, כעת יש לה אינטרס מוסדי לקדם גברים שיוכלו להרצות בכל הכיתות. הממשלה החליטה שעדיף לה לדחוק נשים לאחור כדי לקדם גברים חרדים.

הניסיון נכשל, אך מקדמי ההפרדה מעולם לא התכוונו להסתפק בה רק באוניברסיטאות – המטרה היא הפרדה בחברה כולה. כבר שומעים קולות שדורשים ממעסיקים לקדם “סביבת עבודה נוחה לחרדים” — כלומר בלי נשים. את המחיר של הכנסת חרדים וחרד”לים לצבא משלמות חיילות כבר עשור. קנאים חרדים כבר התחילו להגביל כניסת נשים לרחובות מסוימים, והממשלה רופסת במאבק בתופעה.

חברה חופשית אינה מחביאה את הנשים בה, אינה דוחקת אותן לאחור, אינה יוצרת מקצועות המגבילים אותן. חברה חופשית משמעה שכל בני האדם באים בקהל, גם אם מפירים בכך חוקים עבשים מעידן הברונזה. עתה יש הזדמנות לשרת החינוך החדשה, ד”ר יפעת שאשא־ביטון, שתולים בה תקוות רבות, למנות יו”ר ועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת) שאינה תומכת בהפרדה בלימודים. עליה לתת לבנות הדור הנוכחי את כל הכלים שהיו לה כדי להגיע לתפקידה. אסור לנו לתת לקנאים דתיים לדחוק את רוב האוכלוסייה לאחור.

המאמר פורסם לראשונה ב”הארץ”

עוד בנושא זה:

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן