חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

בכל תחומי החיים: ממשלת המהפכה המשטרית פוגעת בנשים

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

מסמך זה מציג סקירה מעמיקה על הפגיעות בזכויותיהן של נשים בישראל כתוצאה ממדיניותה של ממשלת ישראל ה-37. במסגרת המהפכה המשטרית שהיא מובילה, הממשלה מקדמת שינויי חקיקה שמחלישים את ההגנה על זכויות נשים ופוגעים במעמדן בתחומים שונים. הסקירה במסמך מתמקדת בשישה תחומים מרכזיים שבהם נפגעות נשים, ומציעה פתרון באמצעות חקיקה חדשה שתחייב בחינה מגדרית של כל חקיקה חדשה.

פגיעות מרכזיות בזכויות נשים

1. פגיעה במוסדות הדמוקרטיים ובעצמאותם

החלשת מערכת המשפט והגופים המפקחים מונעות מנשים את ההגנות החיוניות שהעניקו להן בתי המשפט במאבק לשוויון. שינויי חקיקה המגבילים את עצמאות בתי המשפט צפויים לצמצם משמעותית את האפשרות להגן על זכויות נשים בתחומים כגון תעסוקה, הגנה מאלימות, ייצוג פוליטי וזכויות במשפחה.

הממשלה מנסה גם לפגוע במנגנוני פיקוח וביקורת אחרים, כמו להגביל את ארגוני החברה האזרחית ולפגוע בתקשורת החופשית. כל אלה עלולים לפגוע בשוויון, לנגוס בזכויות המיעוט ובקבוצות לא מיוצגות ולהביא לניצול לרעה של כוח

2. צמצום ייצוג נשים במרחב הפוליטי והציבורי

ניכרת ירידה חדה במספר הנשים המכהנות כחברות כנסת, שרות ומנכליות במשרדי הממשלה. הכנסת הנוכחית כוללת פחות נשים, ובפוליטיקה המקומית מצב הייצוג של נשים ערביות נותר כמעט ללא שינוי, בשיעור נמוך מאוד של 2%. בנוסף, ממשלת ישראל אינה מקדמת יוזמות לעידוד ייצוג נשים, ומפלגות חרדיות ממשיכות למנוע מנשים להתמודד במסגרתן.

3. הפרדה מגדרית והדרת נשים

הממשלה הנוכחית מקדמת חקיקה להרחבת ההפרדה המגדרית, תוך שינוי התפיסה הציבורית בנושא. למשל, הצעת החוק להפרדה מגדרית באקדמיה תוביל לכך שנשים לא יוכלו ללמד במסלולים מסוימים, ותיווצר הדרה נוספת במקומות עבודה ובתחומים נוספים. ניסיונות אחרים לקדם הפרדה כללו הצעות לחוקיות הפרדה באירועים ציבוריים ובאתרי טבע, מהלכים שנבלמו לעת עתה.

4. ירידה בביטחון האישי של נשים

מדיניות הפצת כלי נשק

מאז אירועי 7 באוקטובר, הממשלה הרחיבה משמעותית את הקריטריונים לקבלת נשק, דבר שמגביר את הסיכון לאלימות במשפחה ולרצח נשים. הנתונים מצביעים על עלייה ברצח נשים, במיוחד בחברה הערבית, שבה הממשלה אינה פועלת למיגור הפשיעה אלא אף מצמצמת תקציבים לרשויות הערביות.

מדיניות למאבק באלימות במשפחה

ישראל נמנעה מהצטרפות לאמנת איסטנבול למאבק באלימות נגד נשים, בהתאם להסכם הקואליציוני של מפלגת הציונות הדתית. החוק לאיזוק אלקטרוני אושר, אך הוחל עליו מכסה שנתית נמוכה, והדיון הציבורי סביבו הוסט לעיסוק בתלונות שוואשל נשים, מה שמערער את האמון הציבורי בטיפול במקרי אלימות.

5. חיזוק כוחו של הממסד הדתי

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים

ממשלת ישראל מקדמת חקיקה שתאפשר לבתי הדין הרבניים לדון גם בסכסוכים אזרחיים, מה שיחזק את המערכת הדתית הפועלת באופן מפלה כלפי נשים. בתי הדין פועלים לפי חוקים לא שוויוניים, והמהלך צפוי לפגוע במיוחד בנשים במצבי גירושין, תעסוקה וענייני רכוש.

מינוי רבנים ללא הגבלה

תיקון לחוק שירותי הדת מאפשר מינויים בלתי מוגבלים של רבנים על פי שיקול דעתו של השר לשירותי דת, תוך העדפה ברורה של גברים בתפקידים ציבוריים דתיים.

6. שינוי השיח הציבורי לאנטיליברלי

הממשלה מקדמת שיח שמרני המערער על ערכים ליברליים, כגון השוויון המגדרי. יוזמות כמו השדולה למעןהאישה החרדית והדתיתבכנסת מדגישותערכי משפחה”, “צניעותוילודהבמקום שוויון והגנה מניצול. דוגמא נוספת היא ההתמקדות בפשעי מין על רקע לאומניבמקום בהגנה על כל הנשים מאלימות מינית.

על רקע מגמות אלה, מכון זולת מציע הצעת חוק שמטרתה להטמיע חשיבה מגדרית (Gender Mainstreaming) בתהליכי החקיקה בישראל. עיקרי ההצעה:

תיקון סעיף חוות הדעת המגדרית בחוק שיווי זכויות האישה כך שכל חקיקה תחויב בבחינת השפעותיה על השוויון המגדרי.

הפיכת הרשות לקידום מעמד האישה לגוף עצמאי בעל סמכויות נרחבות לפיקוח ולביצוע מחקרים בנושא אישוויון מגדרי.

מתן הכשרות למחוקקים בנושא הגנה על שוויון מגדרי ושימוש בחוות דעת מגדריות בתהליך החקיקה.

ממשלת ישראל ה-37 מובילה שינויים דרמטיים המשפיעים לרעה על מצבן של נשים בתחומים רבים: הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, ירידה בייצוג הפוליטי של נשים, חקיקה שמעודדת הדרת נשים, הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים והפצת נשק המסכנת את ביטחון הנשים. שינוי השיח הציבורי לקידום ערכים אנטי-ליברליים מחזק את המגמות הללו.

כדי להיאבק בשינויים אלה, יש צורך דחוף בקידום חקיקה המגנה על זכויות נשים, כפי שמציע מכון זולת. רק חיזוק הדמוקרטיה, מניעת ההפליה הממוסדת והגנה על שוויון מגדרי יוכלו למנוע נסיגה בזכויות שנשים נאבקו עליהן במשך עשורים.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן