חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

החוק לניטרול הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה: ניסיון הכפפה לדרג הפוליטי

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

> > לקריאת נייר העמדה המלא

ביום 6.7.25 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק פרטית של ח״כ אביחי בוארון, שמטרתה לפגוע פגיעה קשה בעצמאות הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה, ולהפוך את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה משומרי סף לעושי דברם של השרים.

היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הם שומרי סף בעלי חשיבות מכרעת, האמונים על הבטחת חוקיות פעולות המדינה ועל הגנת האינטרס הציבורי. בשנים האחרונות יזמה הממשלה מהלכים שנועדו לערער את עצמאותם כחלק מהמהפכה המשטרית, וממאמציה לעצב מחדש את מבנה המשטר במדינה לכיוון סמכותני נטול בקרה ופיקוח

הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי, מעמדו וסמכויותיו, התשפ"ה–2025 (פ/5782/25), בניגוד לשמה, נועדה להחליש את מערך הייעוץ המשפטי ולהכפיפו לדרג הפוליטי. בין היתר כוללת הצעת החוק את הסכנות הבאות:

  • פוליטיזציה של התפקיד בשל קביעת כפיפות למנכ״ל המשרד. על פי ההצעה, היועץ המשפטי של משרד ממשלתי לא יהיה כפוף עוד ליועץ המשפטי לממשלה, אלא למנהל הכללי של המשרד. המשמעות היא הכפפתו של היועץ המשפטי לגורם פוליטי, ולמעשה באופן עקיף לשר עצמו. בכך תישמט הקרקע תחת יכולת היועץ המשפטי לשמש כשומר סף.
  • השר יוכל לקדם חקיקה ראשית או משנית בניגוד לעמדת היועץ המשפטי. הצעת החוק מטילה על היועץ המשפטי חובה לפרסם תזכיר חוק או תקנות אם השר מורה לו על כך. בכך ההצעה מעקרת מתוכן את הסמכות הקריטית של היועץ המשפטי לפקח כי הצעות החוק שיפרסם המשרד יעמדו בדרישות ובמגבלות החוק.
  • הפרקליטות תחויב לייצג את עמדת היועץ המשפטי של המשרד בערכאות. ההצעה מחייבת את ״מייצגי המדינה בערכאות משפטיות״קרי, הפרקליטותלהציג את עמדת היועץ המשפטי כעמדת המשרד. כיוון שהיועץ המשפטי לא יהיה עוד גורם מקצועי ועצמאי אלא תלוי בדרג הפוליטי, המשמעות היא שהפרקליטות תחויב להציג עמדה שעלולה להיות פוליטית ולא חוקית
  • החלשת מערך הייעוץ המשפטי. במקרה של מחלוקת בין יועצים משפטיים משרדיים לגבי פרסום תזכיר חקיקה, ההכרעה במחלוקת תהיה של הממשלהגורם פוליטי שאין לו הכשירות הדרושה להחליט במחלוקות משפטיותמקצועיות.

מנגד, מכון זולת מציע תיקון מקיף לחוק הממשלה, שמטרתו לשמר את עצמאות הייעוץ המשפטי ולמנוע שליטה פוליטית בתפקידים חיוניים ורגישים אלו. על פי הצעת מכון זולת, חוות דעתם של היועצים תמשיך להיות מחייבת, הם ימונו באמצעות מכרז וייקבעו מגבלות על ייעוץ משפטי חיצוני בלתי מבוקר ועל סיום כהונתם.

כדי להבטיח את עצמאות הייעוץ המשפטי יש להתנגד להצעת החוק של ח״כ בוארון. אימוץ הצעת החוק של מכון זולת יבטיח שמירה על עקרונות שלטון החוק והמינהל התקין, על עקרונות הדמוקרטיה ועל זכויות האזרח הבסיסיות ביותר.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן