>> לכל האיגרות של נשיאת זולת, זהבה גלאון
יום העצמאות ויום הזיכרון חלפו. גם הימים האלה, על כל כובד משקלם, הפכו בניצוחה של ממשלת ישראל לעוד סדרת אירועים מבזה, פרודיה חלולה על מדינה מתפקדת. ההתעלמות מסכנת השריפות והאשמת הערבים ואנשי השמאל בהצתה כדי להסיח את הדעת מהמחדל הממשלתי משקפת את פרצופה של המדינה. יום הזיכרון ויום העצמאות הם ימי מפתח בהווייה הישראלית. כאשר גם הם זוכים לטיפול מסית ומקומם, זה אות לעתיד לבוא.
והעתיד לבוא הוא כנס הקיץ של הכנסת. עוד כנס כנסת שבו החטופים עדיין בעזה, המלחמה בעזה עדיין "כפסע" מהניצחון, והממשלה מקצצת בשכר המורים והגננות בזמן שהיא מבקשת להעלות לחברי הקואליציה את שכרם. אבל הדברים שהיא עסוקה בהם עד מעל הראש הם – ביצור ההפיכה המשטרית, סיפוח השטחים וחלוקת משאבי המדינה לכל עסקן פוליטי שמאיים על הישרדותה. אך אל תטעו: כנס הקיץ הקרוב לא יהיה עוד מאותו הדבר. הוא קריטי. הוא עשוי להיות הכנס האחרון של כנסת ישראל כגוף דמוקרטי. הכנסת תמשיך להתקיים אחריו, אבל כגוף חלול שנועד לשמר בעיקר מראית עין.
בליץ ההפיכה המשטרית עדיין על השולחן. זה קורה בכמה תחומים, כל אחד מהם קריטי. הממשלה תבחר ראש שב"כ חדש, ואנחנו כבר יודעים בדיוק מה נתניהו תובע מהמועמדים לתפקיד; היא מתכוונת להמשיך לנסות להדיח את היועמ"שית, ולהפריד בין התביעה הפלילית לבין הייעוץ המשפטי לממשלה כדי להחליש את מעמדה; לבחור נציג תלונות שופטים מטעמה; לתת סמכויות דרקוניות לגופי האכיפה כדי לדכא מחאה של אזרחים וכל התנגדות לגיטימית לממשלה; להכפיף את התקשורת לדרג הפוליטי ולפרק את תאגיד השידור הציבורי; ולייצר סדרת חוקים שתדיר את האזרחים הערבים מהשתתפות בבחירות. וכמובן, הממשלה הזו לא תגייס חרדים ואגב כך תחריף את הפגיעה בבג"ץ ובשוויון.
כל זה יכול להיות מאוד מייאש. אני יודעת. אבל אני רוצה להזכיר: לולא הציבור, הממשלה הזו כבר מזמן הייתה מפילה את הדמוקרטיה הישראלית. המאבקים הציבוריים הנחושים, העירנות של כמה משומרי הסף והסירוב העקבי לוותר – הם הסיכוי הכי טוב שלנו.
אנחנו בזולת מתכוונים להשתמש בכל כלי שעומד לרשותנו כדי לעצור את המהפכה המשטרית ולשמור על גחלת זכויות האדם בישראל. אחד הכלים החזקים ביותר שעומד לרשותנו הוא הכלי הפרלמנטרי. אנחנו נהיה בכל דיון ועדה רלוונטי. אנחנו נתדרך חברי כנסת וניתן להם כל כלי אפשרי כדי להתמודד עם הספינים, השקרים וההטעיות של הממשלה. אנחנו נזמין מומחים לוועדות הרלוונטיות, כדי שגם לאמת יהיה ייצוג. וכמובן שנמשיך להנגיש לציבור את הפעילות שלנו באמצעות השתתפות בהפגנות, כנסים, וובינרים ואירועים.
ייאוש הוא לא תכנית פעולה. לזרוע ייאוש זו תכנית הפעולה של הממשלה. אנחנו מרימים ראש ופועלים גם בנפרד וגם בשיתוף עם ארגוני חברה אזרחית כדי להיות כוח נגדי למהלכי הממשלה. אנחנו לא לבד. אנחנו חלק ממחנה. והמחנה הזה גם ינצח.
שלכן ושלכם,
זהבה גלאון
