חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

דיון בוועדת הצעירים: האלימות המשטרתית מנסה לדכא את המחאה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב-2 לאפריל 2024, מנכ”לית זולת עינת עובדיה הופיעה בדיון מיוחד על אלימות משטרתית במחאה, שהתקיים ב”וועדה המיוחדת לענייני צעירים בכנסת”, בראשות ח”כ נעמה לזימי.

עינת עובדיה הציגה את הדוח של מכון זולת, “התשתית החוקית לדיכוי מחאה והפגנות בישראל”. להלן דבריה המלאים:

מאז פרוץ המלחמה אנחנו עדים להחרפה רצינית מאוד של מדיניות הממשלה ומדיניות השר לביטחון לאומי בן גביר בהפעלה של אמצעים גם אלימים וגם בלתי אלימים לדיכוי מחאות בישראל באופן שעבר אסקלציה מאוד מאוד חמורה ממה שהיה לפני השבעה באוקטובר. 

אי אפשר להתעלם מהפער שקיים בין מה שהציבור חושב לגבי הזכות שלו להפגין לבין איך שהממשלה מתרגמת את זה. אנחנו עשינו סקר במהלך המלחמה שמדגים ש 73% מהציבור חושב שהממשלה חייבת להגן על זכות המחאה בתקופת מלחמה.  66% מהציבור חושב שצריך לעגן את זכות ההפגנה בחקיקת יסוד בישראל ורוב גדול של הציבור מתנגד להטלת מגבלות על כל סוגי הפגנות. 

הגשנו לוועדה נייר עמדה שסוקר את מצב ההגנה על זכות ההפגנה, הנייר הוא המשך ישיר לדוח מאוד גדול שלנו שהעברנו לוועדה, שמראה איך המשטרה ממקסמת את כל הכלים שברשותה כדי לדכא את המחאה בישראל את חופש הביטוי בישראל.  אנחנו עדים לאפס סובלנות לצעדות, מעצרי שווא במספרים גדולים מאוד, מפגינים שנקטפים בלי שום סיבה נראית לעין ממרכז הפגנות, החרמה של ציוד, שימוש בכוח בלתי מידתי ואלימות שוטרים לפיזור הפגנות. 

הדוח נכתב על ידי עורך דין איתי מק בשיתוף עם “הועד נגד עינויים” וארגון “עקבות”. הטענה המרכזית שלנו היא שההגנה על זכות המחאה בישראל מבוססת על מערכת חוקים רעועה, שמעניקה הגנות מאוד חלשות ועמומות למפגינים. לצד זה למשטרה יש סמכויות דרקוניות לפזר הפגנות. ניתן שיקול דעת נרחב למשטרה הפעיל איזה אמצעים שהם רוצים. זה מתורגם בפועל לנהלים ולפקודות, מאפשר לסמן הפגנות כהפגנות שלא נוחות למשטר ומאפשר אכיפה בררנית ושימוש בכוח בלתי מידתי. אנחנו רואים את זה עכשיו במחאות של משפחות החטופים,  שבמקום לנכס את זה למאבק האמיתי והלגיטימי שלהם לשחרר את החטופים, מנכסים את זה למאבקים פוליטיים.

הדוח מדגים איך התשתית הזאת מקום המדינה העניקה שימוש בארגז כלים נרחב כדי לדכא מחאות, כמו “דרישה להנפקת רישיון לאספה לצעדה”, חקיקה מתקופת המנדט הבריטי שנועדה לדכא מחאות של יהודים בישראל. בחוק יש גם הגדרות של עבירות עמומות כמו התקהלות בלתי חוקית וכן הפעלת פרופיילינג של הפגנות מסויימות, עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, סמכות חוקית לאסור על הנפת דגל, נהלים שמתירים שימוש נרחב באמצעי לפיזור הפגנות ותנאי שחרור מגבילים ממעצר בסמכות הקצין הממונה.

אחת ההמלצות שלנו בתוך הדוח היא הקלה של תנאי שיחרור ממעצר בסמכות הקצין הממונה. הקצין הממונה שעוצר אדם –  הגם שזה היה מעצר שווא –  יכול להחליט שהוא מרחיק אדם מהפגנה, או מרדיוס מסוים ממקום ההפגנה. זו הפרה חמורה של זכות המחאה בלי שהאדם נבדק באמת המעצר שלו היה מעצר שווא או לא. 

אני רוצה להודות לחברת הכנסת נעמה לזימי שיזמה את הדיון, לחבר הכנסת אחמד טיבי ולחבר הכנסת יוסף טייב שאימצו הצעות שלנו מתוך מתוך הדוח והניחו חקיקה על שולחן הכנסת שמשפרת את ההגנה על זכות המחאה בישראל כפי שהציבור בישראל רוצה. כי אנחנו ציבור דמוקרטי שמבין את המשמעות של מחאה דמוקרטית במדינה דמוקרטית”.

 

צפו בדבריה המלאים של מנכ”לית זולת, עינת עובדיה:

 

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן