>> לקריאת התקנות שנוסחו על ידי מכון זולת לחצו כאן
ביום 7.10.23 פתח חמאס במתקפת טרור רצחנית, חסרת תקדים באכזריותה ובהיקפה, כנגד מדינת ישראל. המתקפה, שכוונה בראש ובראשונה נגד אזרחים, פגעה באופן נפשע בביטחונם של תושבי עוטף עזה, וסדקה את תחושת המוגנות של אזרחי ותושבי בישראל. לנוכח חומרת האסון, כאשר במשך שעות ארוכות משפחות היו נצורות, עונו ונטבחו, עד אשר כוחות הביטחון הצליחו לחלץ את חלקן, נוצרה תחושה עמוקה של חוסר ביטחון ובהתאם גם רצון גובר של אזרחים להתחמש ולהתארגן בכיתות כוננות מקומיות.
לפי הודעת משטרת ישראל מיום 1.11.23, החל מתחילת המלחמה הוקמו למעלה מ- 700 כיתות כוננות. כיתות הכוננות חומשו באלפי רובי סער, והן מוכפפות למפקדי משטרת ישראל.
לאור הפיכתן של כיתות הכוננות לרכיב מרכזי במערך ביטחון המדינה, מכון זולת ניסח תקנות להסדרתן, תוך הפקת לקחים מבעיות הקיימות במשמר האזרחי אליהן מבקר המדינה התייחס בשנים קודמות. מכון זולת פנה לח”כ נאור שירי, אשר העלה שאילתא בנושא, וכן אימץ את התקנות שנוסחו על ידי מכון זולת ופועל לקידומן.
נקודת המוצא היא כי על המדינה מוטלת האחריות הראשית להגן על חייהם, גופם ורכושם של תושביה ואזרחיה, באמצעות גופי הביטחון המקצועיים, המיומנים והמוסמכים לכך, וכי הקמתן של כיתות כוננות חיונית במיוחד כאשר מדובר ביישובים מבודדים או מאוימים (למשל בעוטף עזה ובגבול עם לבנון), בהם אין אפשרות למתן מענה ראשוני מהיר על ידי המשטרה וכוחות ביטחון אחרים.
בתקנות מוצע, בין היתר, להגדיר את תפקיד כיתת הכוננות באופן מצומצם, לקבוע את הקריטריונים להקמתה ולביטולה של כיתת כוננות, לקבוע שורת תנאים לקבלת אדם לכיתת כוננות ולגריעתו ממנה, לקבוע את חובת הזיהוי של המתנדבים במהלך מילוי תפקידם, לקבוע את אופן בירורן של תלונות בקשר למעשים שביצעו המתנדבים במהלך מילוי תפקידם, להסדיר את נושא אחסון הנשקים הארוכים, ועוד.
לקריאה נוספת:
>> נייר עמדה שפרסם מכון זולת: “כיתות הכוננות הן סכנה לדמוקרטיה ואינן תחליף לאחריות המדינה לביטחון”
