EN

מדד זכויות האדם – ממצאי סקר אפריל 2023 בשיתוף המכון לחירות ואחריות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> סקר אפריל 2023 במגזין ליברל 

>> اقرؤوا مسح  أبريل 2023

רוב הציבור הישראלי סבור שהמהפכה המשטרית צפויה לפגוע בהגנה על זכויות האדם ובמצבן של קבוצות מיעוט שונות

הסקר נערך בחודש פברואר 2023, כחלק משיתוף פעולה מתמשך בין מכון זולת לשוויון וזכויות אדם והמכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן. לנוכח העיסוק הציבורי האינטנסיבי במהפכה המשטרית, התמקד הסקר בעמדות הציבור ביחס לתוכנית החקיקה שמקדמת הממשלה לשינוי פני מערכת המשפט, והשפעתה על זכויות האדם ועל מצבן של קבוצות חברתיות שונות.

עיקר הממצאים

  • הציבור חושש מפגיעה בזכויות אדם: רוב של יותר מ-50% מהציבור סבור שהתוכנית לשינוי מערכת המשפט צפויה לפגוע בזכויות אדם בסיסיות – הזכות לחופש הביטוי וההפגנה, הזכות לשוויון בפני החוק, הזכות לשוויון בין אזרחים ללא אפליה. רק כ-20% מהציבור סבור שהיא תשפר את השמירה על הזכויות השונות.
  • 30% מהימין צופים פגיעה בזכויות לצד רוב גורף מהשמאל והמרכז: רוב משמעותי של מחזיקי עמדות שמאל ומרכז סבור שזכויות בסיסיות אלה צפויות להיפגע – כ-80% ויותר ממחזיקי עמדות שמאל וכ-70% ויותר ממחזיקי עמדות מרכז. זאת לעומת כ-30% ממחזיקי עמדות ימין שצופים פגיעה בזכויות. שיעור דומה בימין – כ-30% – סברו שמצב הזכויות ישתפר.
  • הציבור החרדי צופה שיפור בזכויות יותר מכל מגזר אחר: בניגוד לעמדת הציבור הכללי, ובפער ניכר מהחילונים והמסורתיים, רוב החרדים סבורים שההגנה על מרבית זכויות האדם תשתפר: מעל 60% סבורים כך ביחס לשלוש מהזכויות וכ-50% סבורים כך ביחס לשלוש הזכויות הנותרות. זאת לעומת שיעור של אחוזים בודדים בלבד מבין החרדים אשר סבור כי הזכויות השונות צפויות להיפגע.
  • ערבים חוששים יותר מיהודים: יותר משיבים ערבים סבורים כי זכויות האדם השונות צפויות להיפגע לעומת משיבים מהציבור היהודי: הפער עקבי בכל הזכויות ונע בין כ-10% ל-20% בקירוב.
  • נשים חוששות יותר מגברים: שיעור גבוה יותר של נשים סבורות כי זכויות האדם השונות צפויות להיפגע לעומת גברים, ביחס לרוב הזכויות (פער של 11% לפחות ביחס לארבע זכויות מתוך שש).
  • טוב לדתיים בלבד ומזיק ליתר הקבוצות: רוב הציבור סבור שהשינוי המשטרי מיטיב רק עם דתיים ובעיקר עם חרדים: 57% מהציבור חושב שמצב החרדים ישתפר ו-43% מהציבור סבור שמצב הדתיים הלאומיים ישתפר.
  • הקבוצות הפגיעות ביותר לפי רוב הציבור הן כאלה שאינן מזוהות עם הציבור היהודי דתי: רוב הציבור סבור שהקבוצות שצפויות להיפגע באופן החמור ביותר הן קהילת הלהטב”ק (58% מהמשיבים חשבו כך), ערבים (56% מהמשיבים) ותושבים זרים (57% מהמשיבים).
  • הקבוצות הפגיעות ביותר – גם לפי הימין: שליש ממי שהזדהו כמחזיקי עמדות ימין חשבו שמצבם של הערבים צפוי להידרדר וכ-40% מהם סברו שמצב הלהטב”ק והתושבים הזרים צפוי להידרדר.

    ניתוח מלא של ממצאי הסקר

    הסקר נערך עבור המדד על ידי חברת iPanel, בתאריכים 14-9 בפברואר 2023. הנתונים נאספו באופן מקוון מ-1,512 משיבים בגילאי 18 ומעלה, המהווים מדגם ארצי ומייצג של אוכלוסייה זו במדינת ישראל. 1,204 מהמשיבים היו מקרב הציבור היהודי ו-308 נוספים מקרב הציבור הערבי. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 2.5% ברמת ביטחון של 95%. המשיבים היהודים מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ ומידת דתיות. בנוסף, המשיבים הערבים מהווים מדגם שהינו קרוב לזה המייצג את האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל בפילוח של מגדר, קבוצות גיל, מחוז בארץ ומידת דתיות, כאשר ישנה דגימת חסר של משיבים גברים, משיבים מאזור הדרום, ומשיבים בני 40 ומעלה.

ממצאי הסקר מראים כי רוב המשיבים סבורים שההגנה על זכויות האדם תיפגע בעקבות השינוי המשטרי: ביחס לזכויות השונות שעליהן נשאלו, שיעור גבוה יותר מהמשיבים השיב שההגנה עליהן תיפגע לעומת שיעור המשיבים שסברו שהיא תשתפר, וזאת בפער משמעותי (בנוגע לחמש מתוך שש הזכויות הפער עמד על שיעור שנע בין 21%-39%). מרבית הציבור גם חשב כי השינויים הצפויים במערכת המשפט ישפיעו לרעה על מצבן של קבוצות חברתיות שונות – בעיקר המיעוט הערבי, קהילת הלהטב”ק ותושבים זרים שאין להם אזרחות ישראלית.

השאלה הראשונה בסקר עסקה בזכויות אדם שונות – הזכות לבריאות, הזכות לפרנסה בכבוד, הזכות לשוויון בפני החוק, הזכות לשוויון בין אזרחים ללא אפליה (על רקע גזע, צבע עור, מין,  שפה, דת או עמדה פוליטית), הזכות לדת ולחופש מדת והזכות לחופש הביטוי וההפגנה. לגבי כל אחת מהן השיבו הנשאלים האם ההגנה עליהן צפויה להשתפר, להיפגע או להישאר ללא שינוי בעקבות תוכניתו של שר המשפטים לשינוי מערכת המשפט (אפשרות תשובה רביעית הייתה “לא יודע/ת” והנתונים המוצגים כאן הם של בעלי הדעה בלבד, לאחר קיזוז תשובה זו). מהתשובות עולה כי באופן עקבי ביחס לכל הזכויות, רק מיעוט מהציבור סבור שהתוכנית להחלשת מערכת המשפט תשפר את השמירה עליהן: שיעור של כ-20% בלבד מהמשיבים סבר כך ביחס לכל הזכויות, ולגבי הזכות לחופש הביטוי וההפגנה רק 14% מהציבור סברו שהשמירה עליה תשתפר. לעומת זאת, ביחס למרבית הזכויות, רוב הציבור סבר שהשמירה עליהן תיפגע. כך, 53% מהציבור סברו שהזכות לחופש הביטוי וההפגנה תיפגע, ואותו שיעור משיבים סבר כך ביחס לזכות לשוויון בפני החוק. 52% מהמשיבים סברו שהזכות לשוויון בין אזרחים ללא אפליה תיפגע, ו-47% מהמשיבים סברו שהזכות לדת ולחופש מדת תיפגע. גם הזכות לפרנסה בכבוד צפויה להיפגע על פי 40% מהציבור. הזכות לבריאות היא היחידה שלגביה מרבית הציבור סבור שמידת ההגנה עליה לא תשתנה (49%), אם כי גם לגביה כשליש מהציבור סבורים שתיפגע. 

בפילוח המשיבים לשאלה זו על פי עמדתם הפוליטית ניתן לזהות, כצפוי, פערים בין מחזיקי עמדות שמאל, מרכז וימין. ביחס לכל הזכויות, רוב גורף של השמאל והמרכז סברו שייפגעו. כך למשל, 85% מהשמאל ו-73% מהמרכז סברו שהזכות לשוויון בפני החוק תיפגע, 82% מהשמאל ו-76% מהמרכז סברו שהזכות לחופש הביטוי וההפגנה תיפגע, ו-79% מהשמאל ו-70% מהמרכז סברו שהזכות לשוויון ללא אפליה תיפגע. רק אחוזים בודדים ממשיבים בדעות שמאל ומרכז סברו שהתוכנית לשינוי מערכת המשפט תשפר את ההגנה על זכויות האדם.

לעומת חלוקה ברורה זו, המשיבים שהזדהו כתומכי עמדות ימין היו חלוקים יותר בדעותיהם ביחס להשפעת המהפכה המשטרית על זכויות האדם. ביחס למרבית הזכויות, שיעור של כ-30% מהימין סבר שהזכויות השונות צפויות להיפגע בעקבות התוכנית לשינוי מערכת המשפט, ושיעור דומה של תומכי הימין סבר שההגנה על זכויות האדם תשתפר. במרבית המקרים סברו המשיבים מהימין שההגנה על זכויות האדם לא תשתנה. המשמעות של נתון זה היא שחרף הפערים הצפויים בין הימין לשמאל, חלק ניכר מהימין – למעלה מרבע – נמצא בתמימות דעים עם השמאל והמרכז לגבי הפגיעה הצפויה בזכויות בעקבות השינוי המשטרי, ואין רוב בימין שסבור שההגנה על זכויות האדם תשתפר (רק בנוגע לזכות לשוויון בפני החוק ישנו שיעור של 37% מהימין שסברו שההגנה עליה תשתפר בעקבות השינוי המשטרי, אך בפער קטן מיתר המשיבים: 35% סברו שהיא לא תשתנה ו-28% סברו שהיא תיפגע).

מאחר שנושא השינוי במערכת המשפט נתפס כנושא במחלוקת ציבורית-פוליטית, אפשר היה לצפות שהפערים הגדולים ביותר בנושא יהיו בין משיבים המזוהים עם עמדות פוליטיות מנוגדות. אלא שניתוח כלל הממצאים העלה כי הפער המשמעותי ביותר בין המשיבים היה דווקא על רקע אמונתם הדתית. משיבים שהזדהו כיהודים דתיים, ובייחוד אלו שהזדהו כחרדים, סברו שזכויות האדם צפויות להשתפר בעקבות החקיקה להחלשת מערכת המשפט בשיעורים גבוהים בהרבה ביחס לכל קבוצת אוכלוסייה אחרת.

על פי ממצאי הסקר, שיעור החרדים שסברו שההגנה על זכויות האדם תשתפר בעקבות שינוי מערכת המשפט עמד על יותר מ-60% באשר לשלוש מהזכויות שעליהן נשאלו ועל כ-50% באשר לשלוש הזכויות הנוספות. רק מיעוט של אחוזים בודדים סבר שהזכויות השונות צפויות להיפגע. תשובותיהם של המשיבים החרדים נבדלות בפערים משמעותיים מאלו של המשיבים החילונים, שרובם המכריע (במרבית הזכויות למעלה מ-70%) סבר שהזכויות השונות ייפגעו בעקבות התוכנית לשינוי המשטרי. פער זה בעמדותיהם של דתיים וחילונים צפוי במידת מה, אך העובדה שזהו הפער המשמעותי ביותר בהקשר של תוכנית זו לשינוי פני מערכת המשפט מאירה היבט חשוב באשר לאופן שבו הציבור תופס אותה ואת השפעותיה על הקבוצות השונות בחברה בישראל.

עוד עולה מפילוח ממצאי שאלה זו כי החשש לפגיעה בזכויות אדם כתוצאה מהמהפכה המשטרית רווח יותר בקרב הציבור הערבי ובקרב נשים: באופן עקבי ביחס לכל הזכויות שעליהם נשאלו, השיבו יותר ערבים מיהודים כי הן צפויות להיפגע, בשיעורים הנעים בין כ-10% ל-20% בקירוב. למשל, ביחס לזכות לשוויון בפני החוק סברו 65% מהמשיבים הערבים כי היא תיפגע לעומת 51% מהמשיבים היהודים, ביחס לזכות לשוויון בין אזרחים ללא אפליה 61% מהערבים סברו שתיפגע לעומת 50% מהיהודים וביחס לזכות לחופש הביטוי וההפגנה 69% מהמשיבים הערבים סברו שתיפגע לעומת 50% מהמשיבים היהודים.

בקרב נשים שהשיבו לגבי שלוש הזכויות הללו נמצא פער של יותר מ-10% בין נשים לגברים שסברו שהזכויות ייפגעו: 59% מהנשים חשבו שהזכות לשוויון בפני החוק תיפגע לעומת 48% מהגברים, 58% מהנשים סברו שהזכות לשוויון בין אזרחים ללא אפליה תיפגע לעומת 47% מהגברים ו-60% מהנשים סברו שהזכות לחופש והביטוי וההפגנה תיפגע לעומת 47% מהגברים.

חשש מוגבר זה של ערבים ונשים מפני פגיעה בזכויות בעקבות המהפכה המשטרית ניכר גם בניתוח ממצאי שאלת הסקר השנייה, שביררה האם התוכנית לשינוי פניה של מערכת המשפט שמקדמת הממשלה תוביל לשינוי במצבן של קבוצות שונות – ערבים, נשים, חילונים, דתיים לאומיים, חרדים, להטב”ק ותושבים זרים בישראל (חסרי אזרחות). המשיבים התבקשו לבחור לגבי כל קבוצה האם מצבה צפוי להשתפר, להיפגע או להישאר ללא שינוי (גם במקרה זה אפשרות תשובה רביעית הייתה “לא יודע/ת” אך הנתונים המוצגים הם של בעלי הדעה בלבד). יותר משיבים ערבים מיהודים סברו שמצב הערבים ייפגע בעקבות השינוי בפער משמעותי של 77% לעומת 51% ויותר נשים מגברים חשבו שמצב הנשים ייפגע, בפער של 53% מהנשים לעומת 39% מהגברים.

ממצא מעניין שעלה מניתוח כלל התשובות לשאלה זו הוא כי רוב הציבור סבור שהשינוי המשטרי מיטיב רק עם דתיים ובעיקר עם חרדים: קיים רוב גורף של 57% בציבור הכללי בנוגע לשיפור מצבה של קבוצה אחת בלבד והיא החרדים. גם ביחס לקבוצת הדתיים הלאומיים קיים שיעור משמעותי של 43% מהציבור הכללי שסבור שמצבה ישתפר. ביחס לכל יתר הקבוצות, שיעור המשיבים כי מצבן צפוי להשתפר נע בין 9% ל-16% בלבד. יתר על כן, ביחס לכל יתר הקבוצות החברתיות, מרבית המשיבים השיבו כי מצבן ייפגע.

ישנה הסכמה גורפת בציבור הכללי שהקבוצות שעתידות להיפגע במיוחד מהתוכנית לשינוי מערכת המשפט הן קהילת הלהטב”ק (58% השיבו לגביה כי מצבה ייפגע), הערבים (56% סבורים שמצבם ייפגע) והתושבים הזרים (לפי 57% מהמשיבים). ההבנה שמצבן של קבוצות מיעוט אלו צפוי להידרדר לא מאפיין רק משיבים מצד אחד של המפה הפוליטית: פילוח התשובות מראה כי בקרב מצביעי שמאל אמנם קיים רוב גורף לכך שהתוכנית תפגע בערבים (89%) ובקהילת הלהטב”ק (81%) ובתושבים זרים (74%), אבל גם בקרב מצביעי ימין חושבים כך בשיעור גבוה למדי: 33% מהימין סבורים שערבים ייפגעו, 38% מהימין סבורים שקהילת הלהטב”ק תיפגע ו-40% מהימין סבורים שתושבים זרים שאינם אזרחים בישראל ייפגעו.

ניתן לראות כי חלק משמעותי מהציבור סבור גם שמצבן של נשים ומצבם של חילונים צפוי להיפגע (46% לגבי לכל אחת מהקבוצות). לעומת זאת, רק מיעוט מקרב הציבור הכללי סבור שחרדים ודתיים לאומיים צפויים להיפגע מהתוכנית הממשלתית (10% מהציבור סבורים שהחרדים צפויים להיפגע ו-13% סבורים כך ביחס לדתיים הלאומיים).

רוב הציבור סבור שהקבוצות שצפויות להיפגע באופן החמור ביותר מהמהפכה המשפטית הן קהילת הלהטב”ק (58% מהמשיבים חשבו כך), ערבים (56% מהמשיבים) ותושבים זרים (57% מהמשיבים). הממצא הזה למעשה משלים את עמדת הציבור ביחס לקבוצות שמצבן צפוי להשתפר. כלומר בעוד הציבור הכללי סבור שהשינוי המשטרי צפוי להיטיב רק עם החרדים והדתיים הלאומיים, הקבוצות הפגיעות ביותר לדעת הציבור הן כאלה שאינן מזוהות עם הציבור היהודי דתי, כמו הקהילה הלהטב”קית, הערבים והתושבים הזרים.

מדד זכויות האדם של זולת – כל הסקרים 

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן