EN

מנכ”לית זולת עינת עובדיה בדיון על דרישת בן גביר להכפפת המפכ”ל לשר: “זו פוליטיזציה של המשטרה”

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ביום 5.2.2023 הכנסת קיימה דיון נוסף בסוגיית הכפפת מפכ”ל המשטרה לשר לבטחון פנים. מנכ”לית זולת, עינת עובדיה, שנכחה בדיון הקודם, הצטרפה גם לדיון הזה והציגה את עמדת המכון.

אלה הדברים שאמרה:

“יום לפני הבחירות, השר אמר למשפחות של נערי הגבעות שהם יקבלו חסינות פלילית ושאנשי הפרקליטות שחרטו על דגלם מלחמה בהתיישבות, יחפשו עבודה חדשה. אם אנחנו מסתכלים על הסעיפים שמסבירים מהי כפיפות ורואים הצהרות של פוליטיקאי שבאופן חד משמעי הוא בניגוד עניינים אינהרנטי עם אכיפה שוויונית, אנחנו מבינים היטב מה המטרה.

התיקונים המוצעים האלה יכשירו פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק. זה יכשיר ויחמיר בעיות שכבר קיימות במשטרה ממילא של פרופיילינג ומדיניות של הפעלת כוח ואכיפה בררנית מול אוכלוסיות מוחלשות, מול קבוצות מיעוטים ומול קבוצות מפגינים בעלי דעות שהן לא הדעות הפוליטיות המסוימות של השר בן גביר. הבעיות האלה תועדו באינספור דוחות ממשלתיים ולא ממשלתיים. התיקון המוצע בעינינו יתיר לשר לביטחון לאומי להנחות את המשטרה לבצע אכיפה על פי דת, עדה, לאום, מין, מיגדר ומתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד קבוצה מסוימת או כנגד פלוני מסוים.

השר יוכל להנחות מדיניות של אכיפה וחקירה של המשטרה באופן שזה ישרת את האינטרסים שלו או את האינטרסים של המקורבים שלו, או של הממשלה. הכפיפות והנאמנות של השוטרים תהיה קודם כל לשר ואחר כך לחוק. השוטר יבין שהוא רוצה לשמור ולהגן על עצמו ועל העבודה שלו. אם יש לשר מטרות אחרות בחוק הזה, שהן לא פוליטיזציה של המשטרה, שיגיע לוועדה ויגיד לציבור מה המטרות. בעיננו זה לא מנותק מצבר החקיקה שאנחנו רואים, שמבצע כאן מהפכה משטרית. אני קוראת לחברי הכנסת כאן להבין שהתכנית כוללת את הפוליטיזציה של מערכת המשפט, השידור הציבורי, מערכת אכיפת החוק והשמדת הפרדת הרשויות. הממשלה מעבירה את זה בשיטת הסלמי אבל אנחנו מבינים שזה חלק מתמונה כוללת”.

צפו:

>> לקריאה נוספת: “הכפפת המפכ”ל לשר לביטחון לאומי: פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק”

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן