חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הכפפת המפכ”ל לשר לביטחון לאומי: פגיעה אנושה בשוויון בפני החוק

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

נייר עמדה זה מוגש לוועדת כנסת מיוחדת  שדנה בהצעה לקבוע את כפיפות המפכ”ל לשר לביטחון לאומי וכן את סמכות השר להתוות מדיניות ולקבוע עקרונות כלליים בעניין משך הטיפול בתיקים.

עמדת מכון זולת היא כי ההצעה פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, פגיעה אנושה. התיקון המוצע יכשיר ויחמיר בעיות שכבר קיימות ממילא במשטרת ישראל, של פרופיילינג ומדיניות הפעלת כוח ואכיפה בררנית כלפי אוכלוסיות מיעוטים, קבוצות מוחלשות ומפגינים בעלי דעות פוליטיות מסוימות. בעיות אלה תועדו באינספור דוחות ממשלתיים ולא-ממשלתיים, ובמקום להתמודד עימן התיקון המוצע רק יחמירן ויכשירן.

על מדינת ישראל חלה החובה לקיים שוויון בכל השלבים של ההליך הפלילי, שיכול לחרוץ גורלו של אדם, כאשר כל בני האדם שווים בפני החוק הפלילי וזכאים, ללא כל אפליה, להגנה שווה מטעם החוק. החל מההחלטה לעצור או לעכב אדם, לבדוק תעודת זהות, לפתוח ולנהל חקירה נגד אדם, לבצע חיפוש או תפיסה של רכוש, להגיש כתב אישום ובניהול המשפט הפלילי.

התיקון המוצע יתיר לשר לביטחון לאומי להנחות את המשטרה לבצע אכיפה על בסיס שיקולים של דת, עדה, לאום, מין, מגדר, מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני או קבוצות מסוימות באוכלוסייה. השר לביטחון לאומי הוא פוליטיקאי ולכן באופן אינהרנטי ותמידי נמצא בניגוד עניינים. השר יוכל להנחות את מדיניות האכיפה והחקירה של המשטרה באופן שתשרת את האינטרסים הפוליטיים והאישיים שלו או של הממשלה. זאת אף מבלי להודיע על כך במפורש, למשל, באמצעות קביעת סדרי העדיפויות לאכיפה “מוגברת” כלפי קבוצות אוכלוסייה מסוימות או באזורים מסוימים במדינה. למשל, יום וחצי לפני הבחירות לכנסת ה-21 המועמד לכנסת דאז בן גביר פנה לנערי גבעות ובני משפחותיהם, ביקש שיצביעו לו והבטיח לדאוג להם בתמורה לחסינות פלילית וכי “אנשי הפרקליטות שחרטו על דגלם מלחמה בהתיישבות יאלצו לחפש עבודה חדשה”.במקביל להענקת חסינות לפעילי הימין הקיצוני, השר בן גביר חוזר ומפרסם במדיה החברתית שהמשטרה צריכה לחקור פעילי זכויות אדם ושמאל, שאותם הוא מכנה “אנרכיסטים” וכן כי הוא תומך בהצעת חוק שהגיש ח”כ אלמוג כהן מסיעתו להכניס לכלא “אנרכיסטים” שמפריעים לטענתו לחיילים.

לתיקון המוצע עלולה להיות השפעה עצומה על השוויון באכיפת הדין הפלילי בישראל. הוא יאפשר לשר לביטחון לאומי ולמשטרה לבצע אכיפה בררנית של מגבלות על מחאה ולהורות למשטרה להפעיל כוח באופן בררני, גזעני ופוליטי.

מכון זולת ממליץ לחברי הכנסת המייצגים את הציבור הדמוקרטי:

  • לסרב להכשרת הפוליטיזציה והאכיפה הבררנית במשטרה.
  • אף על פי שמדובר בהצעה העוסקת ישירות בסמכויות השר לביטחון לאומי, היא בלתי נפרדת מהמהלך הכולל לביצוע מהפכה משטרית. ההצעה תשלים את הפוליטיזציה של המשטרה במקביל להצעת שר המשפטים לוין לבצע פוליטיזציה מלאה של מערכת המשפט.
  • יש לסרב להתחיל בדיון בטרם הממשלה תחשוף את מלוא ה”פרקים” של חבילת תיקוני החקיקה שבכוונתה לקדם על בסיס ההסכמים הקואליציוניים. “שיטת הסלמי” נועדה לבלבל את חברי הכנסת והציבור לגבי המהלך הכולל שהממשלה מתכננת לביצוע מהפכה משטרית. יש לסרב לדון בכל הצעת תיקון חוק בנפרד, אלא יש להתייחס לתיקונים כמכלול ההופך את המשטר לסמכותני ומבטל לחלוטין את האיזונים והבלמים בין הרשויות.

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן