EN

לא לפסקת ההתגברות וכן לביטול שימור הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

>> לקריאת הצעת החוק 

בנייר מדיניות זה מוצגת כוונת הקואליציה המתגבשת לאפשר לכנסת להתגבר על פסיקות בג”ץ מהווה פגיעה חמורה בזכויות אדם ואזרח. הנייר מציע הצעה חילופית להרחבת ההגנה על זכויות האדם על בסיס ביטול פסקת שימור הדינים שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

פסקת התגברות במתכונת שנדונה כיום במשא ומתן הקואליציוני תאפשר לכנסת, ברוב שעדיין אינו ידוע, להתגבר על כל פסק דין של בית המשפט העליון אשר פוסל חוק ותאפשר לכנסת לחוקק חוק שיהיה חסין מפני כל ביקורת שיפוטית עתידית. פסקת התגברות שכזו צפויה להשפיע על ההגנה הקיימת כיום כלפי כל הזכויות וההסדרים המשטריים המעוגנים בחוקי היסוד, והיא תפגע בהגנה על זכויות אדם בישראל ובשטחים הכבושים, וביכולתו של בית המשפט העליון להגן על זכויות אדם. היא תפגע בזכויות האדם של כולנו.

אכן, כבר כיום קיימת פסקת התגברות בישראל, בחוק-יסוד: חופש העיסוק. אולם מתכונתה מלמדת עד כמה פסקת ההתגברות המוצעת היא מסוכנת. פסקת ההתגברות הקיימת כיום מוגבלת לזכות אחת בלבד, שלמרות חשיבותה לא נמצאת בליבת זכויות האדם. הרקע לחקיקתה היה הצורך להשיג פתרון קונקרטי לבעיה ספציפית (הגבלת ייבוא בשר לא כשר), ומעולם לא נעשה בה שימוש למעט מקרה זה. פסקת ההתגברות המוצעת, לעומת זאת, תחול על כלל הזכויות החוקתיות, ובהן הזכות לשוויון, הזכות לכבוד, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחירות, הזכות לחופש הביטוי, הזכות לחופש המצפון, הזכות לחופש הדת וחופש מדת, הזכות לפרטיות, הזכות לקניין, הזכות ליציאה וכניסה מישראל, ולמעשה על כל הזכויות המקבלות הגנה חוקתית כיום. בנוסף, פסקת ההתגברות תאפשר לחוקק חקיקה פרסונלית שתאפשר פגיעה חמורה בשלטון החוק ובמאבק בשחיתות.

אף שמחקר השוואתי מצא שבג”ץ ממעט לפסול חוקים ביחס לבתי משפט במדינות דמוקרטיות אחרות, לעצם האפשרות הנדירה של פסילת חוק הייתה השפעה מרסנת כבר בהליך החקיקה בכנסת, והדבר הקנה מנוף ליועצים המשפטיים של ועדות הכנסת ונציגי היועמ”ש לממשלה לנסות למתן הצעות חוק קיצוניות ודורסניות. כלומר, משמעות פסקת ההתגברות היא לא רק שבג”ץ לא יוכל לבטל חוקים הפוגעים בזכויות אדם ואזרח, אלא גם שצפויים להיות מחוקקים יותר חוקים מסוכנים כאלה.

מאמרים שפורסמו על נייר המדיניות:

>> 15.11.2022 – “פסקת ההתגברות היא מתקפה על שלטון החוק” – חברת ועדת ההיגוי של זולת פרופ’ פרנסס רדאי, ג’רוזלם פוסט

לקריאה נוספת:

>> 30 שנה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נייר עמדה מאת ד”ר אדם שנער ועו”ד איתי מק

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן