חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

30 שנה לחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא 

נייר עמדה זה הוגש לוועדת החוקה של הכנסת, לקראת דיון מיוחד בנושא “30 שנה לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו”.

חוק היסוד שהתקבל בכנסת ביום 17 במרץ 1992, הוא אחד מן החוקים החשובים בספר החוקים הישראלי – עם זאת, כפי שמפורט בנייר, בחלוף 30 שנה ניתן לראות שלצד חוזקותיו יש גם חולשות שניתן לתקן. עמדת המכון היא כי יש לעגן באמצעות חוקי יסוד נפרדים את יתר זכויות האזרח והאדם שהושמטו מרשימת הזכויות המצומצמת שהוכרו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. במיוחד חשוב לחוקק במהרה חוקי יסוד נפרדים שיכירו בזכויות לשוויון, לחופש דת ומצפון ולחופש הביטוי, וכן חוק יסוד חקיקה שיעגן בנפרד את הביקורת השיפוטית על חוקים רגילים וחוקי יסוד ובכך יקל את הביקורת הפוליטית והציבורית על בית המשפט העליון.

כמו כן, ככל שיחוקקו חוקי יסוד חדשים ונפרדים, אנו סבורים שיש לשריינם ברוב של שני שליש. בנוסף, מכון זולת סבור כי יש לתקן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהוסיף לו סעיף נוקשות, כדי לחזק את יציבותו ומעמדו הציבורי.                          

מאמרים שפורסמו על נייר העמדה:

>> 2.3.2022 – “כבוד האדם וחירותו: המהפכה שלא הושלמה” מאת ד”ר אדם שנער, ישראל היום

לקריאה נוספת:

>> לא לפסקת ההתגברות, כן לביטול שימור הדינים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – נייר מדיניות מאת ד”ר אדם שנער ועו”ד איתי לוריא-פרדס  

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן