ב-6 ביולי 2021 סירבה הכנסת להאריך את הוראת השעה שבחוק האזרחות והכניסה לישראל, שמכוחה פסלה המדינה איחודי משפחות במשך כמעט עשרים שנה. עם ביטול הוראת השעה סירבה שרת הפנים איילת שקד להחיל על מבקשי איחוד משפחות פלסטינים את הנהלים הרגילים להענקת מעמד בישראל, והורתה לפקידי משרד הפנים להפר את החוק ולהתייחס להוראת השעה שבוטלה כאילו היא בתוקף.
בתגובה להחלטת שרת הפנים, עתרו ב-14 בספטמבר 2021 האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, כמו גם נפגעי החלטתה של שקד, לבית המשפט המחוזי בירושלים ואחר כך לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע ביום 11 בינואר 2022 כי משרד הפנים איננו רשאי להמשיך ולהתנהל כאילו הוראת השעה בתוקף וכי עליו להתנהל על פי הדין הקיים. בין השאר כתב בית המשפט כי ״בעת הזו חוק הוראת השעה איננו תקף עוד. במצב דברים זה, אין חולק כי כללי היסוד של המשפט המנהלי אינם מאפשרים עוד לפעול בהתאם להוראות חוק שאיננו בתוקף" (בר"ם 7917/021, סעיף 14). עם זאת, בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בסוגיה והחזיר אותה לבית המשפט המחוזי. המדינה הודיעה כי תסיים עבודת מטה על גיבוש הנהלים הזמניים בנושא עד יום 16 בינואר 2022, אך לא עמדה ביעד; כתוצאה מכך הוגשה בקשה לצו בזיון בית הדין, שעודנה בדיון (בר"מ 7912/021).
נכון למועד כתיבת נייר עמדה זה, שרת הפנים איילת שקד מסרבת לטפל בבקשתן של 1,680 משפחות שנשארו תקועות באוויר, והצהירה כי בכוונתה להעלות מחדש להצבעה בכנסת את חוק האזרחות והכניסה לישראל בנוסחו הישן. החוק אושר בוועדת השרים לחקיקה, אך שר החוץ יאיר לפיד ומפלגת מרצ הגישו ערר על ההחלטה. למרות זאת, הממשלה צפויה להעלות שוב את החוק לדיון בכנסת. מנגד ניצבת הצעת החוק שנוסחה על ידי מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, ושדורשת איסור אפליה באיחוד משפחות. אנחנו מאמינים כי זו הצעת החוק הנדרשת לישראל כיום.
לקריאה נוספת:
>> נייר המדיניות: "חוק האזרחות – ביטול הוראת השעה המונעת איחוד משפחות"
>> הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות, התשפ"ב 2022
