חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חוק האזרחות והכניסה לישראל: איסור אפליה באיחוד משפחות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה

>> العربية

ב-6 ביולי 2021 סירבה הכנסת להאריך את הוראת השעה שבחוק האזרחות והכניסה לישראל, שמכוחה פסלה המדינה איחודי משפחות במשך כמעט עשרים שנה. עם ביטול הוראת השעה סירבה שרת הפנים איילת שקד להחיל על מבקשי איחוד משפחות פלסטינים את הנהלים הרגילים להענקת מעמד בישראל, והורתה לפקידי משרד הפנים להפר את החוק ולהתייחס להוראת השעה שבוטלה כאילו היא בתוקף.

בתגובה להחלטת שרת הפנים, עתרו ב-14 בספטמבר 2021 האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, כמו גם נפגעי החלטתה של שקד, לבית המשפט המחוזי בירושלים ואחר כך לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע ביום 11 בינואר 2022 כי משרד הפנים איננו רשאי להמשיך ולהתנהל כאילו הוראת השעה בתוקף וכי עליו להתנהל על פי הדין הקיים. בין השאר כתב בית המשפט כי ״בעת הזו חוק הוראת השעה איננו תקף עוד. במצב דברים זה, אין חולק כי כללי היסוד של המשפט המנהלי אינם מאפשרים עוד לפעול בהתאם להוראות חוק שאיננו בתוקף” (בר”ם 7917/021, סעיף 14). עם זאת, בית המשפט העליון נמנע מלהכריע בסוגיה והחזיר אותה לבית המשפט המחוזי. המדינה הודיעה כי תסיים עבודת מטה על גיבוש הנהלים הזמניים בנושא עד יום 16 בינואר 2022, אך לא עמדה ביעד; כתוצאה מכך הוגשה בקשה לצו בזיון בית הדין, שעודנה בדיון (בר”מ 7912/021).

נכון למועד כתיבת נייר עמדה זה, שרת הפנים איילת שקד מסרבת לטפל בבקשתן של 1,680 משפחות שנשארו תקועות באוויר, והצהירה כי בכוונתה להעלות מחדש להצבעה בכנסת את חוק האזרחות והכניסה לישראל בנוסחו הישן. החוק אושר בוועדת השרים לחקיקה, אך שר החוץ יאיר לפיד ומפלגת מרצ הגישו ערר על ההחלטה. למרות זאת, הממשלה צפויה להעלות שוב את החוק לדיון בכנסת. מנגד ניצבת הצעת החוק שנוסחה על ידי מכון זולת לשוויון וזכויות אדם, ושדורשת איסור אפליה באיחוד משפחות. אנחנו מאמינים כי זו הצעת החוק הנדרשת לישראל כיום.

לקריאה נוספת:

>> נייר המדיניות: “חוק האזרחות – ביטול הוראת השעה המונעת איחוד משפחות”

>> הצעת חוק לאיסור אפליה באיחוד משפחות, התשפ”ב 2022

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן