האם שלוש שנות שירות צבאי הן נטל על המשק? מחקר של פרופ’ יוסי זעירא מעלה מסקנות מעניינות.
פרופ’ יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית עוסק כבר שנים בחישובי עלות הסכסוך הישראלי־ערבי, וכיצד זה משפיע על התוצר הלאומי ועל הנטל שכל ישראלי נושא. זעירא פרסם עכשיו תקציר מחקר כלכלי על עלות הסכסוך במכון “זולת”, העוסק בשלום ובזכויות האדם.
מעבר לתקציב הביטחון עצמו, שני הגורמים העיקריים שמוסיפים אחוזים ניכרים לנטל הביטחון שמעבר לתקציב הם הצעירים הישראלים שמתגייסים לצבא לשלוש שנים ולחמש שנים, וכן תחשיבי הסיכון על השקעות הון בישראל. בנושא עלויות השירות הצבאי לכלכלה הוא הולך לפי המודל של זוכה פרס נובל לכלכלה, פרופ’ ג’וש אנגריסט. בדוקטורט שלו, אנגריסט, שאותו זעירא מכנה “מבריק”, בחן את נתוני המתגייסים בארה”ב לשנתיים של שירות בזמן מלחמת וייטנאם, והשווה את הדינמיקה של השתלבותם הכלכלית אחרי השירות הצבאי – מול ההתפתחות של אלה שלא התגייסו.
מדובר היה בניסוי כלכלי בתנאי שטח, מאחר שכידוע, הגיוס בארה”ב מאז סוף שנות ה־60 נעשה באמצעות בהגרלה. ממצאיו של אנגריסט הצביעו על כך שלא היה הבדל בהישגים הכלכליים בין סקטור המתגייסים לסקטור הלא מתגייסים – מלבד ההבדל שהחיילים הפסידו שנות שירות צבאי בתחרות בשוק העבודה. זעירא אמר השבוע, שהנתונים נוגעים רק ללבנים ולא לשחורים. זה סוג של עיוות.
פרופ’ זעירא ממשיך את מחקרו של פרופ’ איתן ברגלס המנוח בנושא. הביטחון עולה לנו הרבה מעבר להוצאה הישירה של תקציב הביטחון, שעולה עכשיו על השולחן. הוצאות הביטחון בישראל על הנייר נמוכות מתמיד. כ־6 אחוזים מהתוצר – וזה לא כל כך רחוק מ־2 אחוזים מינוס של ממוצע מדינות ה־OECD. יש חישוב עלויות שמביא את הוצאת הביטחון למעט יותר מ־14 אחוז; ויש נתון של 40 אחוז.
במצב של “שלום”, או הסדר, זעירא רואה את הגדלת התוצר ב־30 אחוז. השאלה כמובן, אם זה בכלל אפשרי. הטיעון נגד תפיסתו הוא שצה”ל של היום מכשיר כוח אדם איכותי לתעשיות הטכנולוגיות, ומאפשר לבנות ולבנים תעסוקה טובה לאחר השירות, מה שלא היה מתאפשר בלי זה. כנ”ל לגבי מיומנויות של משמעת וארגון.
הנתונים ההיסטוריים שהוא מפרסם מעלים תמונה די ברורה: עד 1967 שיעור הוצאות התוצר על ביטחון היה כ־10 אחוז ופחות. מ־67′ ועד סוף שנות ה־80 – בין 20 ל־30 אחוז מהתוצר. זה מסביר את התרסקות מדינת הרווחה בישראל. אלא שההפתעה היא ש”ישראל אף פעם לא היתה מדינת רווחה”, פוסק זעירא.
השקפותיו פורסמו בספר שהוציא לפני שלוש שנים, וכנראה מימין ומשמאל לא אוהבים אותן. כשהופיע בזמנו בוועדת החוץ והביטחון, גילה שמפלגת הביטחון חזקה בהרבה מכל מפלגות הימין והשמאל.
