בימים אלה הכנסת דנה בעיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל. מכון זולת מבקש לפעול להשלמת חוקה באמצעות חקיקת חוקי יסוד ולכן תומך בקידום חקיקת חוק יסוד: השוויון.
הזכות לשוויון מוכרת כזכות “ראשונה בין זכויות שוות” וכזכות מפתח, שכן בלעדיה אין טעם וקיום לכל זכויות האדם האחרות. מדינת ישראל מחויבת להבטיח את הזכות לשוויון לכל היחידים בתחומיה והכפופים לשיפוטה ולמנוע אפליה נגדם מטעמים שונים, כגון גזע, מין, לשון, מוצא לאומי ודת. השוויון שומר על הציבור מפני שרירות השלטון והמשטר אינו יכול להיחשב כדמוקרטי בלעדיו.
השוויון הוא עקרון יסוד אוניברסלי. בסעיף הראשון של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שהתקבלה בעצרת האו”ם ב-10 בדצמבר 1948, נקבע כי כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. במילים אחרות, הזכות לשוויון היא מעמודי התווך של כל משטר דמוקרטי ולכן חייבת להיות מעוגנת בחוק יסוד נפרד ולא כתיקון לחוק יסוד. חיוני אפוא לכונן פרק נוסף ונפרד בחוקה הישראלית שמתגבשת, בהתאם למעמדה החוקתי המרכזי של הזכות לשוויון במשטר דמוקרטי. חוק יסוד שיצליח לכייל את האיזון בין היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית לאחר חקיקת חוק הלאום.
כאמור, מכון זולת תומך בעמדה שהזכות לשוויון חייבת להיות מעוגנת בחוק יסוד נפרד ולא כתיקון לחוק יסוד קיים. עם זאת, מאחר שכבר נדחו או לא קודמו עשרות הצעות חוק שהוגשו במטרה לעגן בחוק יסוד את עקרון השוויון, מכון זולת מציע בשלב זה לחזק את הזכות לשוויון בחקיקת הכנסת באמצעות חובת התייחסות אליה בהליכי החקיקה: הצעתנו מבקשת לקבוע שבכל דברי הסבר של הצעות חוק, בין שמוגשות על ידי חברי הכנסת ובין שעל ידי הממשלה, תהיה חובת התייחסות להשפעת החקיקה על השוויון של קבוצות מסומנות (על פי גזע, מין, לשון, מוצא לאומי ודת). בנוסף, כאשר ועדה תכין הצעת חוק היא תבקש הערכה לגבי השפעת ההצעה על השוויון, ואם יש פגיעה בשוויון הדבר יצוין בדברי ההסבר.
ניירות העמדה שהגשנו דנים, בין היתר, בשלושה מוקדים קבועים וייחודיים למדינת ישראל של התנגשות עם עקרון השוויון:
א) חוסר שוויון הנובע מהיעדר הפרדה בין דת למדינה, ובמיוחד חוסר שוויון מגדרי;
ב) חוסר שוויון הנובע מעצם הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ללא הכרה בזכות לשוויון חוקתי של לא-יהודים;
ג) חוסר שוויון הנובע מהכיבוש ומההתנחלות בשטחים הפלסטינים.
על רקע זה נחקקו עד כה שלושה עשר חוקי יסוד אשר אינם כוללים התייחסות לזכות לשוויון, למעט עקרון הבחירה השווה בחוק יסוד: הכנסת. השמטת עקרון השוויון מחוקי היסוד אפשרה להגיע להסכמה רחבה לחקיקתם אך גרמה לפגם בשורש שיטת המשטר במדינת ישראל. יתרה מכך, בין היתר בעקבות הוראת שמירת דינים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נשמרו הסמכויות שהוקנו למוסדות הדת בחיי האישות וכך נשארו הנשים ללא הגנה על זכויות האדם החוקתיות שלהן בענייני המעמד האישי.
מתוך הכרה שמדובר בבחירה מודעת של הכנסת, בג”ץ דחה את הפרשנות המעגנת את עקרון השוויון כעיקרון חוקתי עצמאי. אך מתוך הכרה בכך שאין משטר דמוקרטי ללא שוויון, בג”ץ עיגן את הזכות לשוויון, במידת מה בלבד, בגדר הזכות לכבוד האדם המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, ישנן הוראות חוק רגילות (לא חוקי יסוד), שבהן עוגן עקרון השוויון ואיסור האפליה.
מכון זולת הכין שני ניירות עמדה בנושא, כרקע לשתי ישיבות בוועדת החוקה, חוק ומשפט (13 בספטמבר 2021 וישיבת המשך ב-30 בספטמבר 2021), שעסקו בעיגון עקרון השוויון בחוקי היסוד של מדינת ישראל.
>> לקריאת נייר העמדה לישיבה ב-13 בספטמבר 2021
>> לקריאת נייר העמדה לישיבה ב-30 בספטמבר 2021
>> לקריאת נוסח תיקון הצעת החוק של מכון זולת
