חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.
EN

הבטחת שקיפות: פתיחת דיוני ועדות חקירה ובדיקה לעיני ציבור

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

>> לקריאת הצעת החוק 

נייר מדיניות זה מבקש להבטיח שהציבור בישראל יוכל להתרשם – בעצמו, בשקיפות מרבית ככל הניתן ובאופן בלתי אמצעי – מהדיונים ומהדרך שהובילו לקבלת החלטות בועדות חקירה ממלכתיות ובועדות בדיקה ממשלתיות. אנו מבקשים להבטיח שדיוני הועדות יתקיימו בדלתיים פתוחות, ושפרוטוקולי הועדות יפורסמו לציבור עוד בטרם פרסום הדו”ח הסופי. בכך, נוכל להאיר את עיני הציבור במתרחש בתוך חדרי הועדות, ולהבטיח את פומביות הדיון, את זכות העיון, ואת זכות הציבור לדעת.

ועדות חקירה או ועדות בדיקה אלו גופים שהוקמו על מנת לבדוק, לחקור, להגיע לשורש האמת ואחר כך להביא אותה במלואה בפני הציבור. אולם בישראל של היום נוצר מצב דברים בו הציבור לרוב אינו חשוף למלוא הדיונים וההתרחשויות במהלכן של הועדות הללו, אלא מקבל לכל היותר את “השורה התחתונה”, בדמות הדו”ח הסופי שמפרסמת הועדה. בכך, נפגעות זכויות אדם רבות, ביניהם זכות העיון, זכות הציבור לדעת, ופומביות הדיון.

לפיכך, אנו מבקשים לקבוע שני שינויי חקיקה אשר יגנו על הזכויות הללו באופן רציף, שגם ימנע את הצורך בנקיטה של הליכים משפטיים או פניות חוזרות מטעמם של עמותות, ארגונים או אנשים פרטיים.

מאמרים שפורסמו על נייר המדיניות:

>> 27.4.2022 – “צוללים בתירוצים – מערכת הביטחון מתנקשת בדיוני ועדת הצוללות כדי למנוע שקיפות, ורומסת החלטה מפורשת של הכנסת” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, העין השביעית
>> 13.3.2022 – “זרימת מידע היא תנאי שבלעדיו לא ניתן לגבש דעות במשטר דמוקרטי” מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, העין השביעית
>> 21.2.2022 – “אל תסתירו מהציבור את הצוללות” מאת עמי אילון, ynet 
>> 2.2.2022 – “ועדת החקירה לפרשת הצוללות חייבת להיות פומבית ושקופה לציבור” מאת איל בן ראובן, n12 

>> 26.1.2022 – “תנו לשמש לחטא את הצוללות” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, הארץ 
>> 12.7.2021 – “דין הצוללות כדין לבנון השנייה” מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ

ניירות עמדה, חוות דעת ומכתבים על נייר המדיניות:

>> 7.2.2022 – מכתב לשר לביטחון פנים עומר בר לב: בקשה להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת האזנות NSO ולקיים את הדיונים בדלתיים פתוחות
>> 6.2.2022 – חוות דעת לוועדת החוץ והביטחון להסיר את האיפול מעל וועדת החקירה לצוללות
>> 23.1.2022 – מכתב לשר הביטחון בני גנץ: בקשה לקיים את דיוני ועדת החקירה הממלכתית לצוללות בדלתיים פתוחות
>> 30.11.2020 – מכתב ליועמ”ש אביחי מנדלבליט: בקשה לקיים את דיוני ועדת הבדיקה לצוללות בדלתיים פתוחות

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן