פרויקט מדד זכויות האדם של מכון זולת נועד למפות את עמדות הציבור הישראלי בנושא זכויות אדם, להעריך אילו זכויות חשובות לישראליות וישראלים, ואילו זכויות מופרות תדיר על ידי המדינה. בישראל מתפרסמים מדדים שונים בסוגיות שונות, אך ייחודיות פרויקט המדד של מכון זולת טמונה בהתמקדות שלו בזכויות אדם ובפגיעה בהן. הוא נולד מתוך כוונה לשקם את הלגיטימיות של שיח זכויות האדם בישראל ולחזק את היסודות שנקבעו במגילת העצמאות ונשחקו עם השנים עקב היעדר חוקה יציבה.
מדד זכויות האדם של מכון זולת הוא פרויקט ארוך טווח, ובסקרים הרבעוניים שמתבצעים במסגרתו מופיעות הן שאלות העוסקות בסוגיות אקטואליות והן שאלות חוזרות שמטרתן לזהות מגמות שונות. פעם בשנה נפרסם גם מדד רב-שנתי, שעל בסיס הנתונים שלו נוכל גם לנקוט בצעדים קונקרטיים ובפעולות רחבות היקף להגנה על הזכויות הנפגעות ביותר, כפי שישתקפו בסקרי המדד. נתוני המחקר יועמדו לרשות מקבלי ההחלטות, מעצבי דעת קהל והחברה האזרחית, והדיון הציבורי בהם יהווה בהמשך בסיס לחקיקת מגילת זכויות אדם בדרך לכינון חוקה.
החל מיולי 2022, סקרי המדד נעשים בשיתוף פעולה עם המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן ומפורסמים במגזין ליברל.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
