.
17:30 התכנסות והרשמה
18:00 דברי פתיחה – זהבה גלאון, נשיאת מכון זולת
18:15 דיקטטורות במאה ה-21 – האם ישראל יכולה לצעוד במסלול ההונגרי?
פרופ’ דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, בשיחה מוקלטת עם גיא רולניק, העורך-המייסד, TheMarker, מרצה לאסטרטגיה עיסקית, אוניברסיטת שיקגו.
18:50 מה הופך את ישראל למדינה סף-סמכותנית ומתי היא תוגדר “דיקטטורה”?
בהשתתפות:
פרופ’ דניאל ברטל, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
ד”ר מיטל פינטו, ביה”ס למשפטים המכללה האקדמית צפת; הקריה האקדמית אונו
ד”ר מנאל תותרי-ג’ובראן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן.
מנחה: נטע אחיטוב, עיתון הארץ
19:30 להשוות או לא להשוות?
יוסי צברי, אמן ואקטיביסט
19:45 איך להיאבק עכשיו? שרים וח״כים לשעבר על זירת המערכה האחרונה, בוועדות ובמליאה
בהשתתפות:
יעל גרמן, שגרירת ישראל בצרפת לשעבר
פרופ’ נעמי חזן, חברת כנסת לשעבר
אופיר פינס-פז, שר הפנים לשעבר וראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב
פרופ’ שמעון שטרית, האוניברסיטה העברית, שר הכלכלה והדתות לשעבר
מנחה: זוהיר בהלול, עיתונאי וחבר כנסת לשעבר
מנחת הכנס: עינת עובדיה, מנכ״לית זולת
הכניסה חופשית, מותנית בהרשמה מראש ועל בסיס מקום פנוי
החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.
בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.
האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.
יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
