.
17:30 התכנסות והרשמה
18:00 דברי פתיחה – זהבה גלאון, נשיאת מכון זולת
18:15 דיקטטורות במאה ה-21 – האם ישראל יכולה לצעוד במסלול ההונגרי?
פרופ’ דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, בשיחה מוקלטת עם גיא רולניק, העורך-המייסד, TheMarker, מרצה לאסטרטגיה עיסקית, אוניברסיטת שיקגו.
18:50 מה הופך את ישראל למדינה סף-סמכותנית ומתי היא תוגדר “דיקטטורה”?
בהשתתפות:
פרופ’ דניאל ברטל, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
ד”ר מיטל פינטו, ביה”ס למשפטים המכללה האקדמית צפת; הקריה האקדמית אונו
ד”ר מנאל תותרי-ג’ובראן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן.
מנחה: נטע אחיטוב, עיתון הארץ
19:30 להשוות או לא להשוות?
יוסי צברי, אמן ואקטיביסט
19:45 איך להיאבק עכשיו? שרים וח״כים לשעבר על זירת המערכה האחרונה, בוועדות ובמליאה
בהשתתפות:
יעל גרמן, שגרירת ישראל בצרפת לשעבר
פרופ’ נעמי חזן, חברת כנסת לשעבר
אופיר פינס-פז, שר הפנים לשעבר וראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב
פרופ’ שמעון שטרית, האוניברסיטה העברית, שר הכלכלה והדתות לשעבר
מנחה: זוהיר בהלול, עיתונאי וחבר כנסת לשעבר
מנחת הכנס: עינת עובדיה, מנכ״לית זולת
הכניסה חופשית, מותנית בהרשמה מראש ועל בסיס מקום פנוי
פרנסס רדאי
משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.
מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.
