עתירה לבג״צ: ביטול החוק לחיסול מעמד היועמ״ש לממשלה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה

מכון זולת, יחד עם ח״כ גלעד קריב ושורה של אנשי ציבור ומשפטנים בכירים, עתרו בדחיפות לבג״ץ נגד החוק לחיסול מעמדו של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בין העותרים: שר המשפטים לשעבר יוסי ביילין, פרופ׳ שמעון שטרית, פרופ׳ פרנסס רדאי, פרופ׳ יופי תירוש, ד״ר מיטל פינטו ויובל רכבי. העתירה הוגשה באמצעות עו״ד דפנה הולץ־לכנר.

פגיעה בעצמאות היועץ המשפטי ובשלטון החוק

בעתירה נטען כי החוק מחולל שינוי משטרי דרמטי ופוגע באופן קשה בעצמאותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, בשלטון החוק ובזכויות היסוד של אזרחי ישראל.
החוק מרוקן מתוכן את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה כשומר סף עצמאי. הוא מאפשר לממשלה להתעלם מחוות דעתו המשפטית, לבחור לעצמה ייצוג משפטי חלופי ולמנוע ממנו להציג בפני בית המשפט את עמדתו המקצועית בשורה רחבה של הליכים.בכך מעניק החוק לממשלה כוח חסר תקדים לקבוע בעצמה מהו הדין המחייב אותה ולהשתחרר במידה רבה מן הביקורת המשפטית על פעולותיה.

החלשת האיזונים והבלמים וההגנה על זכויות האדם

העתירה מדגישה כי הפגיעה אינה מוגבלת למעמדו של היועץ המשפטי לממשלה. החוק מחליש באופן ישיר את מנגנוני האיזונים והבלמים של המשטר הדמוקרטי ואת יכולתם של שומרי הסף להגן על הציבור מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני.בכך, החוק יביא לפגיעה דרמטית בהגנה על זכויות האדם, במאבק בשחיתות השלטונית, בטוהר המידות בשירות הציבורי ובהבטחת התנהלות חוקית ותקינה של הממשלה.
עוד נטען כי החלשת הייעוץ המשפטי יוצרת סכנה ממשית גם להוגנות הבחירות ולשמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים, דווקא בתקופות שבהן נדרשת ביקורת משפטית עצמאית ואפקטיבית על פעולות הממשלה.

הליך חקיקה מזורז ופגום

העתירה מצביעה גם על פגמים חמורים שנפלו בהליך החקיקה. הצעת החוק המקורית עסקה בפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה ובהקמת תפקיד נפרד של תובע כללי. ואולם, בשלב מתקדם של הליך החקיקה פוצלה ההצעה: הרכיבים שעסקו בהקמת התובע הכללי הושמטו, בעוד שהסעיפים שנועדו להחליש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה קודמו בנפרד ובמהירות חסרת תקדים.לאחר הפיצול התקיימו שישה ימי דיונים בלבד. לטענת העותרים, בתקופה קצרה זו לא ניתן היה לבחון באופן יסודי את השלכותיו המשטריות והמשפטיות של החוק, ולא ניתנה התייחסות מספקת לשאלות העקרוניות והמורכבות שעלו במהלך הדיונים.

הסעד המבוקש

דרשנו מבג״ץ להוציא צו על תנאי ולהורות על ביטול החוק במלואו, או, לחלופין, לבטל את הסעיפים המרכזיים הפוגעים בעצמאותו ובסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, ולהחזיר את החוק לכנסת לצורך קיום הליך חקיקה תקין, מעמיק וממצה.
.

מכון זולת סבור כי החוק אינו שינוי ארגוני או מקצועי בלבד, אלא שינוי משטרי עמוק המשנה את מערכת היחסים בין הממשלה לבין החוק. החוק מחליש את אחד ממנגנוני ההגנה המרכזיים על שלטון החוק ומעניק לממשלה כוח חסר תקדים להשתחרר מן הביקורת המשפטית המוטלת עליה. זוהי פגיעה ישירה באיזונים ובבלמים שעליהם נשענת הדמוקרטיה הישראלית.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן