חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

הכפפת מח״ש לשר המשפטים: הצעה להשתלטות הממשלה על רשויות התביעה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר העמדה המלא

.
נייר עמדה זה נכתב בשיתוף עם "הוועד הציבורי נגד עינויים" בתגובה להצעת חוק המבקשת לפגוע בעצמאות של מח"ש, והוגש לוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי לקראת דיון שנערך ב-19.5.2025.

הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), התשפ"ג-2022 היא הצעה פרטית שאושרה בקריאה טרומית, וחלק בלתי נפרד מהמהפכה המשטרית שמקדמת הממשלה מאז ינואר 2023. כיום המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פועלת תחת פרקליטות המדינה וכפופה לה, אך לפי ההצעה היא תנותק מפרקליטות המדינה, תוכפף ישירות לשר המשפטים, ותהיה לה הסמכות לחקור גם פרקליטים.

מדובר בהצעת חוק שאין לה מקום במדינה דמוקרטית המושתתת על שלטון החוק ועל הפרדת רשויות, מהסיבות הבאות:

  • הכפפת מח"ש לשר המשפטים פוגעת בשלטון החוק: ההצעה ממוטטת את החיץ החיוני בין שיקולים פוליטיים להליכים פליליים ותאפשר לדרג הפוליטי להתערב בחקירות ובתביעות. במיוחד, מינוי העומד בראש מח"ש על ידי השר לוין (במקום בהליך מקצועי כקבוע בחוק כיום) יאפשר לו לשלוט בו וביתר עובדי מח"ש שיתחרו על קידום, כפי שקרה במשטרה בעקבות התיקון לחוק שהכפיף אותה לשר לביטחון לאומי.
  • הצעת החוק מבוססת על טענה מופרכת של "יד רוחצת יד" בין הפרקליטות למשטרה ללא כל תשתית עובדתית: למרות שתיאורטית ניתן לטעון לקיומו של ניגוד עניינים פוטנציאלי בנסיבות מסוימות, בפועל, במשך למעלה משלושים שנה מאז הקמת מח"ש, לא מוכר ולו מקרה אחד שבו חשש זה התממש. יתרה מכך, דו"חות מבקר המדינה שבחנו את תפקוד מח"ש לאורך השנים הצביעו על בעיה הפוכה לחלוטין: הם הביעו דאגה דווקא מחוסר העצמאות המקצועית המלאה של מח"ש מהמשטרה עצמה, ולא מהפרקליטות.
  • פוליטיזציה של מח״ש תוביל לפגיעה אנושה בחופש המחאה והביטוי: הנתונים מראים שמח"ש כבר עכשיו מפעילה יד רכה מדי כלפי המשטרה, במיוחד בעבירות שוטרים כלפי אזרחים המממשים את זכותם לחופש מחאה (פחות מ-1% מתיקי אלימות בהפגנות הובילו לכתבי אישום). תחת שליטה פוליטית ישירה של שר המשפטים, הסיכוי לחקירה אפקטיבית של אלימות נגד מפגינים המוחים נגד מדיניות הממשלה יהיה אפסי.
  • הענקת סמכות למח"ש לחקור פרקליטים, תחת שליטת שר המשפטים, היא כלי מסוכן: הסמכות תאפשר לממשלה להפעיל לחץ פסול על פרקליטים המטפלים בתיקי שחיתות של נבחרי ציבור, ולהשתמש בחקירות סרק ככלי לעיכוב והכשלת הליכים פליליים נגד חברי הממשלה.
    .

מכון זולת והוועד הציבורי נגד עינויים מתנגדים נחרצות להצעה, שאינה מבוססת על תשתית עובדתית או מקצועית, אלא נועדה לאפשר לשר המשפטים שליטה מסוכנת במח״ש ובחקירת פרקליטים.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן