חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

נשיאת זולת, זהבה גלאון בהפגנה של "עומדים ביחד": "אני קוראת לסיים את המלחמה, לסגת מעזה, ולשחרר את החטופים בפעימה אחת"

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ערב טוב לכולם

אני קוראת מכאן לסיים את המלחמה, לסגת מעזה, ולשחרר את כל החטופים, את כולם, בפעימה אחת.

אתמול בטקס יום הזיכרון לשואה אמר ראש הממשלה נתניהו ש"הלחץ הצבאי על חמאס יימשך. נחזיר את כל החטופים וננצח את חמאס"   זוכרים שבפברואר 2024, הוא הבטיח ש"הניצחון המוחלט במרחק נגיעה"? אפשר כבר לקבוע שלא נגענו.

זוכרים שהבטיחו, או יותר נכון איימו בתוכניות מזוויעות שהרעבה והצמאה יגרמו לחמאס לשחרר חטופים? אבל הם רק גרמו לו להרעיב אותם.

זוכרים שהבטיחו לנו ש"לא מפציצים איפה שהחטופים נמצאים"? והתברר שמפציצים. אם יש חטופים, אם אין חטופים, אם יש ילדים, אם אין ילדים. הפציצו.

ללחימה בעזה יש סיבה אחת ואחת בלבד: הקואליציה של נתניהו. הוא נחוש להחזיק בכסא בכל מחיר, גם אם המחיר הוא הרג חטופים, הרג פלסטינים חפים מפשע וגם חיילים מתים. עבור נתניהו חייו הפוליטיים חשובים יותר מחייי אדם.  אנחנו יודעים שהפוליטיקה הישראלית מניעה את מה שקורה בעזה תחת השם המכובס – "ביטחון". באותו אופן, הפוליטיקה הישראלית היא הכוח המניע של מה שמתחולל בגדה, כשחיילים נשלחים למבצעים מיוחדים בג'נין וטול-כרם, כטובה קואליציונית לסמוטריץ'.

אנחנו צריכים לשאול לא רק "מה היעד של הלחימה בעזה" אלא גם מה היעד של הכיבוש האינסופי של הגדה. אנחנו צריכים לשאול לא רק למה עשרות אלפי אנשים נהרגו בעזה מתוכם 18,000 ילדים, ולמה חיילים נשלחו לשטח את רפיח, אלא גם למה חיילים נשלחים לסיורי תפילות של מתנחלים באמצע כיפל חארס', או לשמש ככוח אבטחה לפוגרום מתנחלים בסוסיא. בבסיסן, אלו אותן שאלות.

ואנחנו צריכים גם לדרוש תשובות:

מי הסית לרצח, להרג המוני והשמדה של תושבי עזה, מי אפשר, ומי ביצע מעשים מחרידים, מעוררי חלחלה, מעשים שנתקלים באדישות מצד הציבור הישראלי ומכתימים אותנו בקלון ובושה. על כל אלו נתניהו ושריו צריכים לתת דין וחשבון, ולעמוד לדין.

ויש תקווה ורגע אופטימי, מה שהתחיל במכתב הטייסים התרחב ל- 140,000 חותמים על מכתבים; טייסים, קצינים וחיילים, הורים, אמנים, רופאים, סטודנטים, ועוד ועוד. הם מציגים מודל חדש של התנגדות אזרחית. ישראלים וישראליות, שמסרבים למלחמה, שמסרבים לקבל את השקר כאמת, כי מה שקורה בעזה אינו "לחימה". מה שקורה זהו ניסיון נפסד להציל את  הקואליציה עם סמוטריץ', שעבור נדל"ן בעזה הוא מסביר לנו שאולי "לא יהיה מנוס מכיבוש עזה" ושהחטופים הם לא "המטרה החשובה ביותר".

ועדיין חייבים לשאול, כמה זמן זה עוד ייקח? כמה ישראלים ופלסטינים יצטרכו לשלם בדם בגלל האיש, שהאסטרטגיה שלו בעשור האחרון קרסה לשורת גופות מסודרות היטב? כמה זמן עד שכולם יבינו שהמשך המלחמה משרת רק את המשך שלטונו?

לימין הכהניסטי יש תוכנית ברורה ליום שאחרי: הוא רוצה להשמיד ולכבוש, לגרש ולהרוג את כל מי שנמצא ברצועה. כשם שהימין חושב שהחמאס הוא נכס, החמאס הבין שהימין הישראלי הוא נכס עבורו. לאלה ולאלה אין קיום ללא סכסוך.

ולנו לא יהיה ביטחון כל עוד קואליציית אוכלי המוות בשלטון. צריך להפסיק את הלחימה הפוליטית, לחימה שמשרתת את האנשים שהסכסוך הוא הדלק הפוליטי שלהם, לא אותנו, ולא את הביטחון שלנו.  ישראל כבר שלטה בעזה – ולא היה ביטחון. לא לישראלים ולא לפלסטינים. כדי לצאת מהמשבר הזה צריך להציג חזון אחר. לא של פצצות על מבני מגורים, בתי חולים ובתי ספר, לא של ירי על ילדים, לא מניעת מזון וסיוע הומניטרי. לא להתרגל לאמירות ש"בעזה אין חפים מפשע". הניצחון והביטחון יהיו רק אם נשמור על האנושיות שלנו, נהיה בני אדם, ונבין שגם בעזה גרים בני אדם.

רק חזון אלטרנטיבי ליחסים שלנו עם הפלסטינים, חזון שבמסגרתו אנחנו לא נלחמים זה בזה, ומתים זה לצד זה. אנחנו חיים, משקמים, בונים, מרפאים וחותרים לחירות ולשלום, להסדר של שתי מדינות במסגרת הסכם איזורי. רק חזון כזה יכול לחלץ אותנו משערי הגהינום שהממשלה הזאת פתחה על כולנו.

חברות וחברים,

אני קוראת מכאן לסיים את המלחמה, לסגת מעזה, ולשחרר את החטופים, כולם, בפעימה אחת"

צפו בדבריה:

 

Screenshot 2025-04-28 153127

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן