חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

יוסי ורטר ב״הארץ״ על עתירת מכון זולת ואחרים לבג״ץ

>> לקריאת המאמר המלא

מתוך מאמר הפרשנות של יוסי ורטר ב״הארץ״, 24.1.25:

״…

כושר שכנוע

הדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית נהדפת באטימות בלתי נסבלת פעם אחר פעם על ידי הממשלה בכל פלטפורמה אפשרית. השרים מגויסים למטרה. על אף שבכל סקר התמיכה הציבורית בווחק"מ רחבה ויציבה, הם מדקלמים את סעיף 1 מתוך דף המסרים של לשכת רה"מ: "ועדת חקירה צריכה להיות מוסכמת על רוב העם". סעיף 2 אומר שאי אפשר לסמוך על מ"מ נשיא העליון, יצחק עמית. סעיף 3: "ועדות חקירה מקימים רק בסוף המלחמה", וכיו"ב.

השבוע התווסף לו רכיב חדש: "נקים ועדת חקירה עם נציגים של משפחות החטופים והמשפחות השכולות, רק כך נגיע לחקר האמת", אמרה השרה גילה גמליאל שבאה למליאה כדי להשיב מטעם הממשלה להצעת חוק של אורית פרקש־הכהן (המחנה הממלכתי). את טבח 7 באוקטובר תיארה גמליאל כאחד "המקרים הקשים ביותר שעברו על העם היהודי מאז השואה", עוד אמרה ש"כל הבדיקות ייבדקו בצורה מצוינת", ונזפה באופוזיציה: "לא כל דבר זה פוליטיקה". אמירה מצחיקה במיוחד, חבל שהיא כל כך עצובה. בריאיון לרדיו 103 הודתה גמליאל שאכן תמכה בוועדה ממלכתית, אבל שינתה את דעתה. "שכנעו אותי", אמרה. מה נאמר.

גמליאל היתה בין השרים שבתחילת המלחמה דיברו באופן חד־משמעי בעד ועדה ממלכתית. כך גם ניר ברקת, אבי דיכטר, מיקי זוהר. כולם הפכו את עורם. גדעון סער (בגלגולו הקודם) בוודאי היה מיטיב לתארם כ"סמרטוטים!". שלא לדבר על האקוסיסטם הביביסטי, בהובלת ערוץ 14, שלוקח את התירוץ העלוב "אסור לתת לבית המשפט העליון להיות מעורב" ועושה ממנו מטעמי גועל, כהרגלם.

בעוד כשבועיים אמורה הממשלה למסור את תשובתה לבג"ץ, ביחס לעתירות של כמה ארגונים ויחידים (כמו מכון זולת, תנועת דרכנו והאב השכול יזהר שי), שדרשו לדעת מדוע אינה מקיימת דיון בנושא הקמת ועדת חקירה. בינתיים נתניהו תקוע. הלחץ של המשפחות השכולות, בהובלת "מועצת אוקטובר" הא־פוליטית, לא מרפה מהקואליציה, בעיקר מהמעטים בה שעוד נותר להם מעט מצפון ושכל ישר — כמה ח"כים מהליכוד ומש"ס. בינתיים הצעת החוק של האידיוט השימושי אריאל קלנר (ליכוד) להקמת ועדה פוליטית, תקועה. לפחות זה״.

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן