חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
EN

חוק האזרחות: ביטול הוראת השעה המונעת איחוד משפחות

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת נייר המדיניות המלא

>> לקריאת הצעת החוק

חוק האזרחות (חוק “איחוד משפחות”) נחקק במהלך האינתיפאדה השנייה כהוראת שעה זמנית. המחוקקים ביקשו, במענה לטרור ולכאוס ששררו אז, למנוע מתן אזרחות או אשרות שהייה בישראל לפלסטינים שנישאו לאזרחי ישראל הערבים או לאלו שיש להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה בארץ. במסגרת זו, נקבעו בחוק איסורים קבועים הממשיכים מאז לחול על פלסטינים מהשטחים הכבושים ועל אזרחי מדינות נוספות כמו איראן, לבנון, סוריה ועיראק.

על אף שהאיסורים שנחקקו עוגנו בהוראת שעה זמנית, הרי שבפועל הם הפכו מאז שנת 2003 לנוהג קבוע שהכנסת מאשרת מדי שנה. מה שנומק בתחילה כצורך ביטחוני, התבסס מאז כנורמה המיועדת להבטיח את הרוב היהודי בישראל, תוך בקרה צמודה על “המאזן הדמוגרפי” בשטחה.

הוראת השעה פוגעת פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד של אזרחי ישראל הערבים לחיי משפחה ולשוויון. זאת, באמצעות איסור מוחלט על מתן אזרחות או שהייה בארץ, ללא חריגים וללא הפעלת שיקול דעת כלשהו. למעשה, המחוקק העדיף למנוע את כל איחודי המשפחות של אזרחי ישראל הערבים עם הפלסטינים תושבי השטחים, ולמנוע מתן אזרחות או מתן אשרות שהייה לכלל הפלסטינים. זאת, ללא שום בדיקה פרטנית של הנסיבות, וללא בדיקה מודיעינית וקונקרטית נגד מי מהם.

מטרת נייר מדיניות זה היא להצביע על הבעייתיות המובהקת שבחוק האזרחות, (חוק “איחוד משפחות”). הוא מבוסס על פנייתנו לראשי מפלגות ולראשי סיעות הקואליציה בדרישה לתקן את הוראת השעה, שפוגעת בזכויות היסוד של אזרחי ישראל הערבים לחיי משפחה ולשוויון, ולאמץ את ההצעה שלנו לתיקון החוק באופן ההולם את ערכי זכויות האדם והאזרח. 

מאמרים שפורסמו על נייר המדיניות:

>> 14.2.2022 – “לאן נישא את החרפה של חוק האזרחות?” מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ
>> 23.1.2022  – “נימוקי הבטחון לא יעזרו – חוק האזרחות הוא גזעני” מאת ח”כ מוסי רז, שיחה מקומית 
>> 10.1.2022 – “חוק האזרחות זורק את הציבור הערבי לכלבים” מאת נשיאת זולת זהבה גלאון, הארץ
>> 5.7.2021 – “שכבולה לה יחדיו” מאת מנכ”לית זולת עינת עובדיה, זמן ישראל

ניירות עמדה, חוות דעת ומכתבים על נייר המדיניות:

>> 6.2.2022 – נייר עמדה בנושא איסור אפליה ואיחוד משפחות
>> 7.1.2022 – מכתב ליועמ”ש בבקשה לבחון מחדש את תמיכתו בחוק האזרחות 

צילום: שתיל סטוק, רוני צבילינג

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ’, שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ’ וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע”ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו”ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד”ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד”ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של “עדשה אתנית” ו”עדשה מגדרית” ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד”ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן