דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: השחתת כיפתו של ד״ר סינקלר היא חלק מדפוס רחב של דיכוי מחאה

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

ב־7.5 השתתף בנצי סיקורה, מקדם המדיניות של זולת, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חה״כ הרב גלעד קריב, בעקבות עיכובו של ד״ר אלכס סינקלר, שכיפתו, שעליה רקומים דגלי ישראל ופלסטין, הוחרמה והושחתה על ידי שוטרים.

סיקורה הדגיש כי האירוע אינו חריגה נקודתית, אלא חלק מדפוס רחב ומתמשך של פגיעה בחופש הביטוי והמחאה בישראל. לדבריו, במקרה של סינקלר נפגעו לפחות ארבע זכויות יסוד: חופש הביטוי, חופש הפולחן, הזכות לקניין והחירות האישית.

האירוע הזה עושה רעש כי זה שהרשויות במדינת היהודים גוזרות כיפה מזעזע אותנו, ובצדק”, אמר סיקורה. "אבל מדובר בקצה של תהליך שמתרחש הרבה מאוד זמן עם הרבה פחות התייחסות: דגלים, שלטים, מגפונים, החרמת ציוד מחאה, עיכובי שווא, מעצרים על פארש, הרחקות, פיזור מחאות ואלימות כלפי מפגינים”.

בדבריו הזכיר סיקורה כי הנפת דגל פלסטין אינה עבירה, וכי בתי המשפט נאלצו להזכיר זאת למשטרה שוב ושוב. “לא נעים לא שווה לא חוקי”, אמר. “המשטרה יודעת היטב שדגל פלסטין זה לא עבירה. ובכל זאת, השוטרים בשטח מתנהגים כאילו החוק לא חל עליהם”.

סיקורה התייחס גם לבקשת חופש מידע שהגישה זולת בנוגע להחרמת ציוד ורכוש אישי ממפגינים. המשטרה השיבה כי אין ביכולתה להפיק את הנתונים המבוקשים. לדבריו, משמעות הדברים היא ש"יש כוח לקחת, להחרים, לעכב ולהשחית רכושאבל אין שקיפות, אין רישום, אין אחריות ואין בלמים".

בסיום דבריו קרא סיקורה למשטרה לפרסם התנצלות פומבית בפני ד״ר סינקלר ולהוציא הנחיה ברורה לכל שוטר בישראל: דגל, כיפה או שלט אינם מהווים עבירה, גם כאשר המסר שהם מבטאים אינו נוח לחלק מהציבור.

בנוסף, קרא מכון זולת לקדם תיקוני חקיקה שיצמצמו את סמכויות המשטרה בתחום המחאה, המבוססות עדיין במידה רבה על פקודות מנדטוריות אנכרוניסטיות. “סדר ציבורי לא יכול להוות הצדקה גורפת לצנזור חופש הביטוי במדינה דמוקרטית”, אמר סיקורה. “ההגנה על חופש הביטוי, חופש המחאה וחופש הפולחן לא יכולה להיות תלויה בזהות השר, במצב הרוח של השוטר באירוע, או בשאלה איזו כיפה האזרח לובש”.

לצפייה בדבריו:

 

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן