הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית–לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו–2025, שמקדמת הממשלה באמצעות ח״כ אריאל קלנר, נועדה למטרה אחת: ניסיון להדוף את הוצאתו של צו מוחלט בעתירה התלויה ועומדת בבג״ץ, אשר הוגשה על ידי מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם ו־86 חברי כנסת לשעבר.
בהחלטה חסרת תקדים מאז קום המדינה הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי המחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה נדרשת להשיב לבג״ץ עד ליום 4.1.26 ולהראות מדוע אין מקום להפיכת הצו למוחלט. הצעת החוק מקודמת כחלק מניסיון זה, אולם מדובר בניסיון שאין בו כדי להצליח: בית המשפט כבר קבע כי מבין כלל מנגנוני החקירה האפשריים ועדת חקירה ממלכתית היא היחידה המתאימה לחקירת אירועי 7 באוקטובר, ומכאן מתחייב כי לא תתאפשר הקמת ועדה פוליטית־פרלמנטרית החורגת מעקרונות העצמאות, הניטרליות והמקצועיות.
נייר העמדה מראה כי הצעת החוק פגומה מן היסוד: היא משנה את כללי המשחק בדיעבד; מקודמת מתוך ניגוד עניינים חמור של גורמים שאמורים להיחקר; מבוססת על מנגנון מינוי פוליטי ולא מקצועי; נעדרת דרישות כשירות בסיסיות לחברי הוועדה; כוללת הוראות שמשתקות את עבודת החקירה; ומפרה את האיזון שנקבע בחוק ועדות חקירה בין קביעת ההרכב לבין קביעת נושאי החקירה. מכל הטעמים הללו, אין מדובר בחלופה לגיטימית לוועדת חקירה ממלכתית, אלא בניסיון לעקוף ביקורת שיפוטית ולהימנע מנשיאה באחריות ציבורית.