עתירה לבג"ץ: יש להורות לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על אירועי השבעה באוקטובר

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

>> נספחים לעתירה

>> נייר עמדה: מתקפת השבעה באוקטובר מחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית

מכון זולת עתר לבג״ץ, יחד עם 86 נבחרי ונבחרות ציבור לשעבר, בדרישה להורות לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם. בין העותרים נמנים יו״ר כנסת לשעבר, שרים ושרות לשעבר, וחברי וחברות כנסת לשעבר. העתירה הוגשה באמצעות עו״ד דפנה הולץ-לכנר, והיא מצטרפת לעתירות נוספות שהוגשו בנושא ומרחיבה את הסעדים המבוקשים.

בעתירה נטען כי הקמת ועדת חקירה ממלכתית דרושה בדחיפות לשם חקר האמת, הפקת לקחים ומניעת הישנותם של כשלים דומים בעתיד. עוד נטען כי ועדה כזו חיונית להשבת אמון הציבור במערכות השלטון, ולתחילתו של תהליך הריפוי והשיקום של החברה בישראל לאחר האסון הכבד.

חלוף הזמן פוגע ביכולת להגיע לחקר האמת. ככל שחולפים חודשים נוספים, גובר הקושי לאסוף ראיות, לשמר ממצאים ולגבות עדויות מדויקות ממי שהיו מעורבים באירועים או עדים להם. בעתירה אף הועלה חשש כי עיכוב נוסף עלול לאפשר לגורמים שעלולים להימצא אחראים בעתיד לנסות לטשטש, לשנות או להעלים ראיות וממצאים הדרושים לחקירה.

העתירה מבוססת על הטענה כי מדובר במקרה חריג ונדיר בחומרתו, המחייב את הממשלה להפעיל את סמכותה ולהקים ועדת חקירה ממלכתית. לשיטת העותרים, הימנעות הממשלה במשך תקופה כה ממושכת מקבלת החלטה בנושא, ואף מהעלאת עצם הצורך בהקמת ועדת חקירה לדיון ממשלתי, היא בלתי סבירה באופן קיצוני ומצדיקה את התערבות בית המשפט העליון.

עוד נטען כי הימנעות הממשלה מהקמת ועדת חקירה מנוגדת לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כבר ביום 6.6.24 כי אין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, וכי יש להקימה בהקדם. לטענת העותרים, התעלמות הממשלה מחוות דעת זו מחזקת את הצורך בהתערבות שיפוטית.

לעתירה צורפו תצהירים של שרים לשעבר שהיו מעורבים בעבר בהקמת ועדות חקירה ממלכתיות. תצהירים אלה נועדו לסייע לבית המשפט לבחון את סבירות התנהלות הממשלה במקרה הנוכחי, על רקע תקדימים קודמים שבהם הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות בעקבות אירועים בעלי חשיבות ציבורית וביטחונית כבדה.

התפתחויות בעתירה:

ביום 27.4.26 קבע בית המשפט העליון כי אין חולק שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר באופן יסודי ומעמיק, וציין כי העובדה שלמעלה משנתיים וחצי לאחר האסון טרם הוקם מנגנון מתאים לחקר האירועים ולהפקת לקחים “אינה מתקבלת על הדעת” ומעוררת קושי משפטי ניכר. עם זאת, בית המשפט החליט בשלב זה לאפשר לממשלה שהות נוספת של כחודשיים, בתקווה שיימצא מתווה ראוי לחקר האירועים שיזכה להסכמה ציבורית רחבה.

מכון זולת סבור כי חקר מלא, עצמאי ובלתי תלוי של אירועי 7 באוקטובר הוא תנאי הכרחי לאחריותיות שלטונית, להפקת לקחים, לשיקום אמון הציבור ולשמירה על יסודות הדמוקרטיה בישראל. ועדת חקירה ממלכתית אינה עניין פוליטי או מפלגתי; היא הכלי המוסדי המתאים לבירור האמת במחדל החמור בתולדות המדינה.


.

.

מסמכים:
.
1.7.206 – החלטת בית המשפט כאן
1.7.206 – החלטת בית המשפט כאן
1.7.206 – הודעת עדכון מטעם המשיבים כאן
27.4.206 – החלטת בית המשפט כאן
20.4.206 – עיקרי טיעון מטעם העותרים כאן
29.1.2024 –  בקשת העותרים ליועמ״שית להורות לממשלת ישראל לקיים דיון במליאה, כאן
18.8.2024 – בקשת ארכה מטעם המשיבים, כאן
18.8.2024 – התנגדות העותרים לבקשת הארכה, כאן
19.9.2024 – הודעת היועמ״שית למשיבים, כאן
24.9.2024 – תגובת העותרים להודעת היועמ״שית, כאן
24.9.2024 – החלטת בית המשפט, כאן
2.12.2024 – תגובה מקדמית מטעם המשיבים, כאן
11.12.2024 – פרוטוקול דיון, כאן 
11.12.2024 –  החלטת בית המשפט, כאן 
25.12.2024 – דרישת עדכון מהמשיבים, כאן
18.2.2025 – תגובת העותרים להודעת העדכון, כאן
11.5.2025 – הודעת עדכון מטעם המשיבים, כאן
12.6.2025 – החלטת בית המשפט על מתן ארכה למשיבים, כאן
10.8.2025 – הודעת עדכון מטעם המשיבים, כאן
2.9.2025 – זימון לדיון, כאן
15.9.2025 – הודעת עדכון מטעם המשיבים, כאן
21.9.2025 – תגובת העותרים, כאן
15.10.2025 – החלטת בית המשפט, כאן
16.11.2025 – הודעת עדכון מטעם המשיבים, כאן
18.1.2026 – בקשת ארכה מטעם היועמ״ש, כאן
19.1.2026 – כתב תשובה מטעם היועמ״ש, כאן
19.1.2026 – החלטת בית המשפט, כאן
3.2.2026 – החלטת בית המשפט, כאן

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן