ביום 8.6.25 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה נוסח מעודכן של הצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ה-2025, הצעת חוק ממשלתית המקודמת על ידי משרד התקשורת בראשות השר שלמה קרעי.
למרות שהצעת החוק עברה ריכוך מסוים לעומת הנוסח המקורי שהוצע על ידי קרעי, גם הנוסח הנוכחי – אם יועבר כפי שהוא – יפתח פתח רחב להשפעות פוליטיות וכלכליות על שידורי החדשות, ובכך יפגע פגיעה אנושה בתקשורת החופשית בישראל ובזכויות היסוד החוקתיות של חופש העיתונות וחופש הביטוי, שהן תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי.
שוק השידורים בישראל משווע זה שנים רבות לרפורמה יסודית, ומשרד התקשורת מינה לאורך השנים מספר ועדות ציבוריות שפירסמו המלצות בנושא. ואכן, הצעת החוק כוללת גם עדכונים עניינים ונחוצים למערכת אסדרת השידורים. אולם לצד זאת היא טומנת בחובה גרעין הרסני, ומציעה הסדרים שמעולם לא הומלצו על ידי הוועדות הציבוריות. אלה כוללים בין היתר:
- ביטול מנגנוני ההגנה הקבועים בחוק על העצמאות ואי–התלות של שידורי החדשות, באופן שיאפשר התערבות פוליטית וכלכלית של בעלי אינטרסים בשידורים אלה
- חשש לזיקה פוליטית במינוי נציגי הציבור ברשות האסדרה החדשה, בשל מבנה ועדת האיתור שתוקם, וכן כיוון שתקציבה לא יהיה עצמאי אלא חלק מתקציב המדינה.
- חשש להפחתה של ממש בחובות ההשקעה בהפקות מקומיות, בשל צמצום של חובות ההשקעה הקבועות כיום בחוק.
- פוליטיזציה של נתוני הרייטינג, בשל הוראה שעלולה לאפשר למועצת הרשות החדשה להתערב בדרך מדידת הנתונים.
- הענקת סמכויות נרחבות למשרד התקשורת לדרוש מידע מהרשות שתוקם, באופן שיפגע בעצמאותה ויאפשר לדרג הפוליטי פתח להתערבות ישירה בעבודתה ובהתנהלות ספקי השידורים.
.
עמדת מכון זולת היא כי יש צורך באסדרה מחודשת שתתמקד בהאחדת ההסדרים המשפטיים על שחקנים בעלי מאפיינים דומים, ובקידום תחרות אפקטיבית בשידורים תוך הבנת מגבלותיה. ואולם, הצעת החוק אינה ממלאת אחר היעדים האמורים אלא נועדה לתכלית אחרת, של החלשת התקשורת החופשית והעצמאית והכפפתה ללחצים פוליטיים וכלכליים. ככזאת אין לה מקום במדינה דמוקרטית, ויש להסירה מעל סדר היום של הכנסת.
