ב-19.12.22 הניח על שולחן הכנסת ח"כ שמחה רוטמן את הצעת חוק–יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל (פ/394/25) (להלן:"הצעת החוק" או ״חוק היסוד״). דיון ראשון בהצעת החוק נקבע בוועדת חוקה חוק ומשפט בראשותו של רוטמן ליום 21.7.25.
נייר עמדה זה מפרט את הסכנות שרואה מכון זולת בהצעה זו, ובראשן העובדה שההצעה מעגנת את סמכות המדינה לפגוע בזכויות האדם של מי שאינם יהודים במדינת ישראל ומונעת ביקורת שיפוטית על הפגיעה. בכך ההצעה מבקשת לפגוע באופן מהותי בזכויותיהם של מבקשי מקלט וחסרי מעמד וכן להרחיב את הפגיעה בזכויותיהם של אזרחי ישראל הפלסטינים באמצעות האיום בשלילת תושבות שטמון בחוק.
מדובר בהצעה המנוגדת לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול המשלים משנת 1967. היא שוללת את זכויות האדם הבסיסיות ביותר של מהגרים שאינם זכאי שבות, ביניהם שוהים בלתי חוקיים ומבקשי מקלט בישראל. ההצעה מונעת את יכולתם לפנות לערכאות ומאפשרת את כליאתם ללא כל הגבלה, לצד שורה של צעדים דרקוניים נוספים אשר אמורים "לעודד" את עזיבתם מרצון. סעיף נוסף בהצעה מאפשר שלילת אזרחות, תושבות ומעמד. מדובר בסעיף אשר פותח פתח למצבים בהם אדם יוותר מחוסר אזרחות, שאינו כלול באף חוקה בדמוקרטיה אחרת.
מכון זולת מתנגד להצעת החוק באופן נחרץ וממליץ לחברי הכנסת לדחות אותה. ככל שתנוסח בחוק מדיניות הגירה עדכנית, הרי שעליה להתאים לעקרונות מגילת העצמאות ולהיות הומנית, שומרת זכויות אדם, ומותאמת למשפט הבינלאומי ולאמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל.
מכון זולת עומד על כך כי חוק יסוד המקבל מעמד על בחקיקה הישראלית, מטרתו לעגן זכויות אדם, ובמידת הצורך לקבוע גם את גבולות הזכות. אין מקום בחוקי היסוד של מדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, לחוק יסוד אשר שם לו למטרה למנוע גישה לערכאות, למנוע ואף לשלול מעמד מאוכלוסיות מסוימות, להתעמר ולפגוע בזכויות אדם של פליטים, כל זאת תוך מתן חסינות מפני ביקורת שיפוטית.
