עתירה לבג"ץ: יש להורות לשר המשפטים לוין להפסיק את החרם על נשיא בית המשפט העליון

פייסבוק
טוויטר
ווטסאפ
טלגרם

>> לקריאת העתירה המלאה

>> נייר עמדה: החרם של לוין על נשיא בית המשפט העליון: פגיעה בזכויות אדם ואזרח והמשך ישיר למהפכה המשפטית

>> לצפייה בדיון בבית המשפט, 19.2.2026

מכון זולת עתר לבג״ץ נגד סירובו של שר המשפטים יריב לוין לעבוד עם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, בעניינים שבהם החוק מחייב שיתוף פעולה בין השניים. העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד״ר חגי קלעי, גל בריר ועידן סגר, ביקשה להורות לשר להפסיק את החרם על נשיא העליון, או לחלופין להעביר את סמכויותיו לשר אחר.

בעתירה נטען כי התנהלות השר פוגעת בפעילותה התקינה של מערכת המשפט ובציבור הנזקק לשירותיה. סירובו לקיים פגישות עבודה ולשתף פעולה עם נשיא העליון הביא לעיכוב מינויים חיוניים, ובהם נשיאים וסגני נשיאים לבתי משפט, שופטים עמיתים, רשם לבית המשפט העליון ושופטים לוועדות שחרורים. התוצאה היא עומסים כבדים יותר, סחבת, עינוי דין ופגיעה באזרחים.

התפתחויות בעתירה:

תגובת המדינה מיום 27.11.25 חיזקה את טענות זולת, והבהירה כי סירוב השר לשתף פעולה עם נשיא העליון מנוגד לסדרי שלטון תקינים ולעקרון הפרדת הרשויות, ופוגע בתפקודה התקין של מערכת בתי המשפט.

בפסק הדין מיום 7.6.26 קיבל בג״ץ את העתירה, וקבע כי השופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון לאחר שנבחר כדין והצהיר אמונים בפני נשיא המדינה. בית המשפט דחה את טענת שר המשפטים שלפיה אין נשיא עליון שעמו ניתן לשתף פעולה, וקבע כי אין לה בסיס משפטי. בג״ץ קבע כי סירובו של השר לשתף פעולה עם נשיא העליון פוגע קשות בתפקודה התקין של מערכת המשפט ובשירות הניתן לציבור. בפסק הדין הודגש כי שר משפטים שבולם ביודעין את פעולת מערכת המשפט חוטא לתפקידו וחוטא לציבור. בהתאם לכך, הוציא בג״ץ צו מוחלט המורה לשר המשפטים לפעול בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון בכל מקום שבו הדבר נדרש, ובכלל זה לקדם מינויים חיוניים במערכת המשפט, לרבות נשיאים וסגני נשיאים לבתי משפט, שופטים עמיתים, רשם לבית המשפט העליון וחברים בוועדות השחרורים.

מכון זולת סבור כי פסק הדין הוא הכרעה חשובה להגנה על שלטון החוק ועל תפקודה התקין של מערכת המשפט. שר המשפטים אינו רשאי להחרים את נשיא בית המשפט העליון, לשתק סמכויות שנמסרו לו בדין או להפוך מחלוקת פוליטית לכלי לפגיעה בשירות המשפטי שניתן לציבור. העתירה נועדה להבטיח כי מי שמחזיק בסמכות ציבורית יפעיל אותה לטובת הציבור, ולא ישתמש בה כדי לחסום את פעולת מערכת המשפט.

לקריאה נוספת:

>> בג"ץ על הראש של לוין: החרם על יצחק עמית מגיע לנקודת רתיחה, מעריב 20.5.2026
>> זהבה גלאון, נשיאת זולת בראיון לכאן: אנחנו עותרים לבג"צ שיחייב את השר לוין למלא את תפקידו״ כאן רשת ב, 19.2.2026
>> השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה״, גלובס 19.2.2026 
>>בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון עמית בנושא מינויים,כאן  19.2.2026
>> אחרי ששר המשפטים סירב לשתף פעולה עם נשיא העליון יצחק עמית לכינוס הוועדה למינוי שופטים, בג"ץ דן בעתירה שהוגשה, וואלה 19.2.2026
>> בג"ץ מקיים הבוקר דיון בעתירת מכון זולת נגד שר המשפטים יריב לוין, n12 ץ 18.2.2026 
>>השופט גרוסקופף: מערכת המשפט נפגעת, התשובה של לוין כי אינו מוכן לדבר עם עמית לא קבילה, הארץ 18.2.2026
>> השר לוין בהתבטאות חריגה נגד האיחוד האירופי,  ynet ו 18.2.2026 
>> לוין לבג"ץ: העתירה נגד החרם על יצחק עמית היא ניסיון לא דמוקרטי להעביר אותי מתפקידי, הארץ 18.2.2026
>> ״לוין שכר את יורם שפטל כדי שייצג אותו בעתירה נגד החרם שלו על יצחק עמית״, הארץ 2.2.202

.

מסמכים:

>> 7.6.2026, פסק דין כאן

19.2.2026 – החלטה: שר המשפטים לנמק את מדיניות החרם שלו הפוגעת באזרחי ישראל כאן

19.2.2026 – עמדה משלימה של הפרקליטות כאן

19.2.2026 – עמדת שר המשפטים כאן

27.11.2025 – תגובת המדינה כאן

4.7.2025 – החלטת בג״ץ כאן

1

דבר נשיאת מכון זולת לשוויון ולזכויות אדם, זהבה גלאון:

אין לי מילים לתאר את גודל הזוועה.

החמאס ביצע טבח בצעירים במסיבה, במשפחות בבתיהן, חטף נשים, קשישים וילדים. זה לא רק פשע מלחמה, של למעלה מ-1300 הרוגים, כ-200 חטופים ומעל ל-3000 פצועים, אלא התנהגות ברברית ולא אנושית שאין לה שום צידוק ולגיטימציה. אני יודעת שכל אחד ואחת מאיתנו מכיר מישהו שנהרג, נפצע או נחטף, או קשור בעקיפין לנפגעים דרך קרובי משפחה ומכרים. הלב נשבר.

בחשיכה האיומה שאופפת אותנו מתגלים סיפורי גבורה מתוך התופת של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, סולידריות של החברה הערבית והתייצבות מדהימה של אנשי המחאה והחברה האזרחית. עכשיו זה הזמן לתמוך האחד בשנייה.

האמירה של שר האוצר סמוטריץ', שמציע להילחם בעזה כאילו אין שם חטופים, מקוממת כל-כך. הוא גילה יותר אמפתיה לפוגרומיסטים בחווארה, מאשר לילדים קטנים, קשישים, גברים, נשים – כל אלה הם כלום ושום דבר עבורו. סמוטריץ' וחברי הממשלה חייבים לזכור, שגם במצב מלחמה צריך להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית לא מעורבת.

יום שני הקרוב, היום שבו ייפתח מושב החורף של הכנסת, יהיה גם יומה האחרון של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בתפקידה. מינוי המחליף שלה לא נראה באופק. ראש הממשלה, נתניהו, בזבז שנה שלמה על קידום מהפכה משטרית שנועדה להחליש את עצמאות מערכת המשפט ולחלץ אותו מהכלא, והתעלם באופן נפשע מכל אזהרות ראשי מערכת הביטחון בעבר ובהווה. בתום המלחמה, כשהביטחון יחזור לאזרחי ישראל, ממשלת החירום שהוקמה תצטרך להתפרק. מהכישלון הזה נתניהו וחברי ממשלתו לא יוכלו לברוח. מגיעה לנו ממשלה שמתייחסת ברצינות למדינה הזאת, לאזרחיה, כדי שתהיה לנו תקומה.

פרנסס

פרנסס רדאי

משמשת כפרופסור אמריטה בקתדרה לדיני עבודה ע"ש ליברמן, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמשת כפרופסור מן המניין במסלול האקדמי המכללה למינהל, שם היא מכהנת גם כיושבת ראש תוכנית המוסמך וכנשיאה של כבוד במרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל. רדאי הייתה חברה בקבוצת עבודה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לעניין הפליה נגד נשים. נוסף על כך, היא פעילת זכויות אדם בולטת ופמיניסטית.

ד"ר מהא כרכבי-סבאח
ד"ר מהא כרכבי-סבאח

מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא בעלת תואר שלישי בסוציולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב (2015), פוסט-דוקטורט ב- Centre for Gender Studies, SOAS, University of London (2015-2016), פוסט-דוקטורט בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל-אביב (2016-2017), ופוסט-דוקטורט במכון המפרי לחקר חברתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2018-2020).
תחומי העניין של ד"ר מהא כרכבי-סבאח מתמקדים בקשר בין שינויים חברתיים, התנהגות משפחתית ואי-שוויון מגדרי בחברות הנמצאות בתהליכי שינוי ובאופן ספציפי בחברה הערבית פלסטינית בישראל. מחקריה מפנים את תשומת הלב לחקר חיי משפחה ותעסוקה, תוך הפעלה משולבת של "עדשה אתנית" ו"עדשה מגדרית" ושימת לב לנקודת המבט של נשים ערביות פלסטיניות, קבוצה המאופיינת בהצטלבויות בין מיקומי שוליים מרובים, שלאורך השנים נשארה סמויה מן העין המחקרית. מחקריה של ד"ר כרכבי-סבאח מפורסמים בכתבי-עת מקצועיים שפיטים ופרקים בספרים מדעיים הנחשבים כחלוצים בתחום של חקר משפחה, עבודה ושוויון מגדרי.

דילוג לתוכן